חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 11)

עבר

התקבלה בקריאה שלישית· פרטית

תקציר הצעת החוק

נוספו הוראות לפיהן ניתן יהיה למנות במשרד שממונה עליו שר, שר נוסף שיהיה אחראי, בכפוף לשר הממונה על המשרד, לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד.מקור: אתר הכנסת ←

דברי הסבר

בהצעת חוק זו מוצעים שני תיקונים לחוק־יסוד: הממשלה (להלן – חוק היסוד): 1. תיקון שנועד לאפשר מינוי של שר נוסף במשרד ממשלתי, אשר יפעל בכפוף לשר הממונה על אותו משרד; 2. תיקון תנאי הכשירות למינוי שרים לממשלה. שר נוסף במשרד (לסעיפים 1 ו־3 עד 7) סעיף 5 לחוק היסוד קובע הוראות לעניין הרכב הממשלה, ולפיהן הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים. עוד קובע הסעיף כי ככלל שר יהיה ממונה על משרד אך אפשר שיהיה גם שר בלי תיק, כלומר שר שאינו ממונה על משרד. (13 בדצמבר 2022). מוצע להוסיף סוג נוסף של שר להרכב הממשלה – שר נוסף במשרד. הממשלה תוכל למנות שר נוסף במשרד שבו מכהן שר הממונה על המשרד. השר הנוסף יהיה אחראי לתחומים מסוימים מתחומי הפעילות של המשרד, בכפוף לשר הממונה על המשרד, כך שהשר הממונה על המשרד ייוותר האחראי בפני ראש הממשלה כאמור בסעיף 4 לחוק היסוד (סעיפים 1 ו־5). לפי חוק היסוד, אפשר למנות שר לתפקידו במועד כינון הממשלה משהביעה בה הכנסת אמון או לאחר מכן, אם הממשלה החליטה על צירופו וההודעה על כך ועל תפקידו של השר שצורף אושרה בכנסת. מוצע לקבוע כי מינוי או צירוף כאמור של שר נוסף במשרד לממשלה ייעשה באותו אופן שבו מתמנים לממשלה או מצטרפים אליה שרים אחרים כאמור בסעיפים 13 ו־15 לחוק היסוד. לפי המוצע, הוראות אלה יחולו גם לעניין שר נוסף במשרד בממשלת חילופים כאמור בסעיף 43ד לחוק היסוד (סעיפים 3, 4 ו־7). עוד מוצע לקבוע כי אם מי שמתמנה לתפקיד של שר נוסף במשרד כבר מכהן באותה העת כשר במשרד אחר או כשר בלי תיק, הממשלה תוכל, באישור הכנסת, להחליט כי הוא ישמש כשר נוסף ולקבוע את תחומי הפעילות שיהיה אחראי להם, בכפוף לשר הממונה. הממשלה תוכל גם להחליט, ללא אישור הכנסת, להעביר תחומי פעילות בין השר הממונה על המשרד ובין שר נוסף המכהן כבר במשרדו (סעיף 6). יצוין כי הסדר שאפשר למנות שר נוסף במשרד במסגרת ממשלת חילופים נכלל בחוק היסוד כהוראת שעה לתקופת כהונתה של הכנסת ה־23 (ר' סעיף 5(3) לחוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת עניין הונחה על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי הממשלה (הצעות חוק הממשלה – 1422). כשירותם של שרים (לסעיף 2) סעיף 6 לחוק היסוד, שעניינו כשירותם של השרים, קובע כי מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר לא יתמנה לשר במשך שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר שבהם. ואולם, ניתן לפנות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת אשר רשאי לקבוע כי אין עם העבירה משום קלון, וכך להתיר את המינוי (אלא אם כן בית המשפט כבר קבע כי יש עם העבירה משום קלון). מוצע לקבוע כי הגבלת הכשירות האמורה למינוי שר בממשלה תחול רק אם העונש שנגזר על המועמד הוא עונש מאסר בפועל, לרבות מאסר על־תנאי שהופעל. במקרה כזה, אותו אדם לא יתמנה לשר לפני שחלפו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו. ההוראות לעניין הפנייה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ולקביעת בית המשפט לעניין הקלון יחולו כבעבר. התיקון יביא לצמצום הפער בין הרף הנדרש למינוי השרים הקבוע בסעיף 6 לחוק היסוד ובין הרף הקבוע בסעיף 6(א) לחוק־יסוד: הכנסת, לעניין הזכות להיבחר כחבר הכנסת. בהתאמה, מוצע למחוק את החלופה שלפיה תקופת הגבלת הכשירות למינוי שרים תתחיל "מיום מתן פסק הדין", שאינה קבועה בסעיף האמור בחוק־יסוד: הכנסת. לפי הוראות סעיף 44 לחוק־יסוד: הממשלה, יש לקבל הצעת חוק־יסוד זו ברוב של חברי הכנסת.

מקור: הצעת חוק לקריאה הראשונה · 2022-12-28 · אתר הכנסת (בלשון היוזם).

הנוסח שהתקבל בפועל עשוי להיות שונה בעקבות דיוני הוועדה.

📄 למסמך המלא באתר הכנסת ←🔗 לדף החוק באתר הכנסת ←

יוזמים וחתומים

3ח"כ חתומים. ★ מסמן את המציע הראשון. לחצו למעבר לח"כ.

★ שמחה רוטמן · הציונות הדתית משה ארבל · התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל ניסים ואטורי · הליכוד

הצבעות במליאה

צפייה בהצעת החוק באתר הכנסת ←📄 נוסח החוק שפורסם ברשומות ←