מעקב כנסת 25

הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ו-2026

בהליך
הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם· פרטית

דברי הסבר

פסוק ג'(. מכונן בזהותו של העם היהודי. עם המורכב מפרטים המקדשים את החיים ומחזיקים כל העת את טובת הכלל וצרכי הציבור. מסיבות שונות, היסטוריות ואחרות, הגיוס והשירות בצה"ל נותר מנת חלקם של מגזרים מסוימים השלכות הנטל אינן מבוטלות וכרוכות במחירים כבדים. ישראל. ספרא וסייפא בכל תחומי החיים. לשירות צבאי. רבבות צעירים אינם משרתים את המדינה אך נהנים מהטבות רבות שהיא מעניקה. לאורך השנים לחייב גיוס של אוכלוסיות נוספות. אולם בפועל שינוי קטן מאוד נעשה, אם בכלל. לאזרחים המקדישים ממיטב שנותיהם כדי לשרת את המדינה והחברה בישראל. באופן בלעדי או בקדימות על פני אחרים. לשינוי משמעותי בתפיסת הגיוס לצה"ל בקרב אותם ציבורים שלא משתתפים בנטל. המדינה אם תוקיר ותכיר באופן מובחן באלו אשר שירתו ועודם משרתים בשירות צבאי. את חייהם ומשלמים מחירים כבדים בגוף ובנפש, למען כלל אזרחי מדינת ישראל. "מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאותם אתה ואהרן")במדבר פרק א' משחר הדורות, מאז התהוותו לעם, תודעת השירות וההתייצבות למשימה הלאומית מהווה ערך בראשית הציונות, קיבלו שוב ערכים אלו ביטוי מעשי בהקמת מחתרות וארגוני הגנה על העם והארץ. כאשר קמה מדינת ישראל, ומסביבה מדינות עוינות ואויבים רבים, הוקם צבא הגנה לישראל כצבא העם לצד חובת גיוס לכל אזרח, עם השנים, הלך וגדל מספר הצעירים הנמנים על מגזרים הפטורים מגיוס הנושאים באחריות ובזכות לשרת את עם ישראל. אלו המתייצבים לקריאה ומתגייסים למשימתם עושים זאת מתוך תחושת שליחות והבנת הצרכים הלאומיים ורובם רואים בשירות זכות גדולה, ובכל זאת, יסוד קיומנו כעם הוא ההכרה שהנושאים באחריות ומשרתים הם הביטוי המובהק לתורת וערכי על פי הנתונים האחרונים, כחמישים אחוזים מברי הגיוס בקרב אזרחי ישראל, אינם מתגייסים המלחמה שנפתחה עלינו בשמחת תורה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד)7 באוקטובר 2023(, חייבה את מדינת ישראל להעריך מחדש את צרכי הביטחון. המשימות המוטלות על גופי הביטחון, ובראשם צבא הגנה לישראל, מחייבים התעצמות והרחבה של הצבא, בדגש על המערך הלוחם. המלחמה והשלכותיה חידדו מחדש את חוסר הצדק בכך שעול השירות מוטל על כתפיהם של מעטים כל כך. ניסיונות רבים נעשו הנתונים מראים כי ההטבות שמעניקה המדינה ברכישת דירה, בסבסוד לימודים אקדמיים או לימודים בישיבה, נאמדים במיליארדים רבים מדי שנה. מן הראוי שהמדינה תעניק הטבות אלה, לפיכך, הצעת החוק הזו נועדה לקבוע בראש ובראשונה קביעה ערכית ומוסרית – כל אזרחי המדינה נדרשים לשרת את המדינה בשירות צבאי. הטבות שמעניקה המדינה בתחומים שונים, תינתנה למשרתים, מתקפת 7 באוקטובר 2023, המלחמה הארוכה שפרצה בעקבותיה והאבדות הרבות בקרב חיילי צה"ל, הביאו כאמור את צה"ל לצורך משמעותי בהגדלת כוח האדם, הן במערך השירות הסדיר והן במערך המילואים. למרבה הכאב, גם מצבה הביטחוני של מדינת ישראל כיום, בעיצומה של המלחמה, לא מביא במקביל לדיונים על הרחבת מנעד המגזרים השותפים לנטל על מנת לתקן את העוול, נכון תעשה הצעת חוק זו נועדה למסד את מעמד המשרת באמצעות זכויות יתר – הן כלכליות והן זכויות אחרות. מטרת הצעת החוק היא לקבוע מעמד מיוחד לאלו אשר מקריבים ממיטב שנותיהם, ולעתים אף מסכנים

מקור: הצעת חוק לדיון מוקדם · 2026-06-22 · אתר הכנסת (בלשון היוזם).

הנוסח שהתקבל בפועל עשוי להיות שונה בעקבות דיוני הוועדה.

יוזמים וחתומים

1ח"כ חתומים. ★ מסמן את המציע הראשון. לחצו למעבר לח"כ.

הצבעות במליאה

לא נמצאו הצבעות מליאה המקושרות לחוק זה בנתונים שנשאבו עד כה.

צפייה בהצעת החוק באתר הכנסת ←