הצעת חוק הדרכונים (תיקון - מתן דרכון לעולה), התשפ״ו-2026

מסמך זה. המבקשים לשמור על קשר עם בני משפחותיהם אשר נשארו בחוץ לארץ. הפנים לסרב לתת דרכון לעולה מטעמים אחרים. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום במדינות רבות בעולם מקובל כי אזרח המדינה זכאי לקבל דרכון עם קבלת האזרחות של אותה מדינה. אמנם כך קורה גם במדינת ישראל, אך עבור אזרחים עולים חדשים זכאות זאת מוגבלת, ובדרך כלל בשנה הראשונה לעלייתם ארצה, עולים חדשים מקבלים תעודת מעבר ולא דרכון, אשר מטילה מגבלות רבות על המשתמש בה. בעוד שבעל דרכון ישראלי יכול להיכנס לכל מדינה בעולם אשר עמה יש לישראל הסכמי אשרות, ללא אשרה)ויזה(, המחזיק בתעודת מעבר צריך להצטייד באשרה עם כניסתו לכל מדינה בעולם, ללא תלות בהסכמי אשרות – שירות אשר עולה כסף וגוזל זמן. כמו כן, ברוב המקרים, תוקף תעודת המעבר הוא לזמן קצר יותר מאשר דרכון, דבר אשר מחייב את מחזיקי תעודת המעבר להוציא שוב ושוב לאורך כל שנות קיומה, מדינת ישראל – כמדינה קולטת עלייה – נאלצת להתמודד עם בעיות הנובעות מקליטת העולים. כך למשל, רבים המקרים בהם משפחות עולים מגיעות ארצה כמשפחה "מפוצלת", אשר חלק ממנה נותר במדינת המוצא. כחלק מתהליך הקליטה, על המדינה הקולטת לעזור לעולים מוצע כי שר הפנים לא יוכל שלא להיענות בחיוב לבקשת עולה לקבל דרכון רק בשל כך שטרם השתקע בישראל. מתן דרכון לעולים עם קבלת אזרחותם תקל באופן משמעותי על התנהלותם ביציאותיהם לחוץ לארץ מהסיבות שפורטו. יש לציין, כי ההסדר המוצע לא יפגע בהסדר הקיים לגבי מתן דרכון לספורטאים ביציאותיהם לייצג את מדינת ישראל בחוץ לארץ)אימונים ותחרויות ספורט(ולא יגרע מסמכותו של שר