הצעת חוק המפלגות (תיקון - איסור תרומה על ידי שדלן), התשפ"ו-2026

לציבור להשפיע על זהות נציגיו, ומגבירה את מידת הייצוגיות והזיקה בין האזרח לבוחריו. לאחר היבחרו לכנסת וזה עלול לגמול להם על תרומתם תוך ניגוד עניינים מובהק. ועל מנת למנוע מצב בו יבקש נבחר הציבור לגמול, לאחר היבחרו, לגורם התורם תוך שימוש בכוח שרכש מחויב המועמד להגיש למבקר המדינה ולפרסם את זהויות תורמיו וסכומי התרומה. עצמו. בחלק ניכר מהמפלגות, ובעיקר בגדולות נהוגה שיטת בחירות מקדימות)פריימריז(, בהן נקבעת רשימת המועמדים מטעם המפלגה לקראת הבחירות הכלליות לכנסת. שיטה דמוקרטית זו מאפשרת עם זאת, על מנת לממן קמפיין אישי נעזרים המועמדים בתרומות. מטבע הדברים, מנגנון תרומות כזה עלול להוות פרצה לשחיתות ולקבלת טובות הנאה. באופן זה עלולים בעלי עניין להשפיע על נבחר הציבור על מנת לצמצם את הזיקה בין הגורמים התורמים לנבחרי הציבור, לצמצם את סכנת ניגוד העניינים מעצם היבחרו, בחר המחוקק בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973, להגביל את הגורמים מהם רשאי נבחר הציבור לקבל תרומה. כך, נאסר על קבלת תרומה מחברות ותאגידים עסקיים ומגורם אלמוני. כמו כן אף על פי כן, פרצה בחוק הקיים מאפשרת מצב בלתי מתקבל על הדעת בו רשאים המועמדים לקבל תרומות משדלנים)לוביסטים(. אלו הם כמובן בעלי עניין מובהקים שעיסוקם העיקרי הוא ניסיון מתמיד להשפיע על מדיניות הממשלה ועל עבודת חברי הכנסת לטובת בעלי אינטרס פרטיים. למעשה, לעניין המתואר, קבלת תרומה משדלן המייצג חברה מסחרית גדולה אינה שונה במהותה מתרומה מהתאגיד מתוך תפיסה זו נקבע בכללי האתיקה של הכנסת איסור מפורש על קבלת כל תרומה או מתנה משדלנים. בעבר קבעה ועדת האתיקה כי: "עצם נתינת מתנה לחבר כנסת על ידי בעל ענין)כדוגמת שדלן(