הצעת חוק לטיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ו-2026

בהיבטים נפשיים, אשר חייב מתן סיוע מקיף. פגיעות מיניות, פגיעות חברתיות ופגיעות כלכליות. לאור זאת, יש צורך בגיבוש מדיניות חקיקתית בנדון. הוועדה(. את הוועדה מינה שר החינוך דאז זבולון המר ז"ל והיא בדקה, במשך חמש שנים, עשר כתות והפצת מידע; עזרה לאוכלוסיות נפגעות; חינוך וחקיקה. לגבש מדיניות כוללת בנוגע למספר תחומים. בתוך כך, המליץ הצוות על הקמת מאגר מידע בתחום הכתות בשנים האחרונות נחשפנו למספר מקרים של כתות פוגעניות בישראל. בחלק מהמקרים החברות בכת היוותה עבור הנפגע ובני משפחתו משבר שורשי עמוק הן בהיבטים חברתיים, הן בהיבטים כלכליים והן מאפייניה של התופעה, כפי שעולים מאותם מקרים שנחשפו, מצביעים על כך שהמגויסים לכתות עוברים תהליך המרה במטרה להשיג שליטה, נאמנות ומחויבות מוחלטת להנהגת הכת. קשת הפגיעות שעלולות להיגרם כתוצאה מחברות בכת פוגענית היא רחבה, וכוללת פגיעות נפשיות, פגיעות פיזיות, עם השנים גברה ההכרה בצורך בחוק שיתמודד עם תופעה זו. כבר בשנת 1987 פורסמו מסקנות ועדה בין-משרדית, בראשות חברת הכנסת מרים תעסה-גלזר, לבדיקת תופעת הכתות בישראל)להלן – שפעלו בישראל. מסקנות הוועדה היו כי חלק מהכתות הן פוגעניות ומסוכנות וכי הפעילות העבריינית המבוצעת במסגרת הכתות נוגעת במספר תחומים, ביניהם העלמות מס, פגיעה בחוקי ההגירה, סחר או שימוש בסמים, אגירת נשק ואימונים ללא רישיון, הונאה באיסוף תרומות וכספים ואלימות כלפי המתנגדים בקבוצה וכלפי החברים בה. המלצותיה התמקדו בארבעה תחומים עיקריים: איסוף; ריכוז בשנת 2011 הקים שר הרווחה דאז, יצחק הרצוג, צוות משרדי על מנת לגבש קריטריונים לבחינת תופעת הכתות לצורך קביעת מדיניות בנושא. בדומה לוועדה משנת 87', הגיע הצוות למסקנות לפיהן יש אשר ירכז את המידע סביב התופעה בארץ; הקמת יחידה לטיפול בנפגעי כתות ובמשפחותיהם וחקיקת