הצעת חוק העונשין (תיקון - תקיפת עיתונאים), התשפ"ו-2026

נשמרת, במדינות דמוקרטיות רבות חופש העיתונות מעוגן בחוקה. החוקה האמריקאית למשל אוסרת על הרשויות במדינה דמוקרטית, "הרשות הרביעית" או "כלב השמירה של הדמוקרטיה". לחופש ביטוי והזכות לחופש עיסוק. בית המשפט העליון להגן על הזכות לחופש הביטוי, תוך הגבלתה רק בנסיבות מוגדרות ומסוימות. של פסקת ההגבלה החוקתית. עיתונות חופשית היא חלק יסודי והכרחי של חברה ומדינה דמוקרטית. לפיכך, וכדי לוודא שהיא חקיקה העלולה לפגוע בין השאר בחופש הדיבור ובחופש העיתונות. לא בכדי מכונה התקשורת, לצד שלוש למדינת ישראל אין חוקה, אולם בשיטת המשטר הקיימת, יש זכויות שהוכרו בדברי הימים של המשפט הישראלי כבעלות מעמד חוקתי על־חוקי. שתיים מהן נוגעות ישירות לחופש העיתונות: הזכות הזכות לחופש הביטוי הוכרה בבג"ץ 53/73 חברת "קול העם" בע"מ נ' שר הפנים)להלן – בג"ץ קול העם(, שם תואר חופש הביטוי כ"ציפור נפשה של הדמוקרטיה". גם בפסקי דין מאוחרים יותר, המשיך הזכות לחופש העיסוק, לעומת זאת, עוגנה כזכות חוקתית מפורשת בחוק-יסוד: חופש העיסוק, לאחר שניצניה כזכות בעלת מעמד חוקתי הבשילו כבר בשנתה הראשונה של המדינה בבג"ץ 49/1 בז'רנו נ' שר המשטרה. גם הפגיעה בזכות לחופש העיסוק טעונה מבחן משפטי מוגבר, תוך עמידה במבחנים מחייבים אף על פי שעוד בבג"ץ קול העם הכיר השופט אגרנט בזכות לחופש העיתונות כזכות הנגזרת באופן ישיר מהזכות החוקתית לחופש הביטוי, עד היום הגנה פוזיטיבית על חופש העיתונות טרם עוגנה בחקיקה באופן מפורש. כך, במדינת ישראל עקרון חופש העיתונות, עיקרון שכאמור מהווה נגזרת של ערכי הליבה