הצעת חוק רשות העתיקות (תיקון - סמכות רשות העתיקות ביהודה והשומרון), התשפ"ו-2026

התשמ"ט–1989. על אזורים אלו, והעתיקות באזור הופקדו בידי קמ"ט ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, שתחת הממשל הצבאי. רשות העתיקות היא המופקדת על טיפול בכל ענייני העתיקות בישראל והיא המוסמכת לעשות כל פעולה הנחוצה לשם מילוי תפקידיה האמורים. לשם כך, הוסדרו סמכויותיה בחוק רשות העתיקות, "לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו". דברים אלו של שמעון החשמונאי מהדהדים את השייכות העמוקה והידועה לכל, של העם היהודי לארצו. למרות היותם של אזורי יהודה והשומרון, ערש האומה העברית ולמרות העובדה שמצויים בהם ממצאים ארכיאולוגים בעלי חשיבות לאומית ובין-לאומית, מתקופות שונות, חוק העתיקות, התשל"ח–1978, בנוסחו הנוכחי אינו חל אין עוררין על כך שאזורים אלו רוויי היסטוריה יהודית, וממילא לממצאים אלו אין כל זיקה