מעקב כנסת 25

הצעת חוק האקלים, התשפ"ו-2026

בהליך
הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם· פרטית

דברי הסבר

בביטחון התזונתי, בביטחון המים ובאיכות החיים. בנוסף, משבר האקלים עלול להוביל להתדלדלות לנטוש את מדינתם כתוצאה מהנזקים הסביבתיים והשלכותיהם. וביו-דלקים. "עסקים כרגיל" כהגדרתו במסגרת החלטת הממשלה מספר 542)החלטה מספר 542 של הממשלה Change(, שאושררה על ידי ישראל בשנת 1996. וכן להעלות אפשרויות הסתגלות והפחתה. בנוסף בסעיף מפורטת רשימת השיקולים שעל הממשלה ומשפיע בעבודת הממשלה וסעיף 5 קובע את חובת פרסום היעדים. משבר האקלים העולמי נושא עימו איומים ייחודיים על מדינת ישראל בשל מאפייניה)אקלים חצי-מדברי, צפיפות גבוהה, רגישות גיאו-אסטרטגית ועוד(. האיום מזמן אינו רק סביבתי – ללא שינוי משמעותי, השלכות ההתחממות הגלובלית צפויות לפגוע בכלכלת ישראל, ברווחה ובבריאות תושביה, משאבי הטבע באזור וכתוצאה מכך לעליה חדה במתיחות בין המדינות ולגידול במספר הפליטים שיאלצו מטרת חוק זה היא להבנות מסגרת חוקית, שתאפשר למדינה לפעול באופן מיטבי לצמצום הפליטה של גזי חממה במדינה, לצד ביצוע פעולות של היערכות להשלכותיו של משבר האקלים. פעולות אלו לפי החוק, יבוצעו לשם קידום בריאות האדם, איכות הסביבה, כלכלה וחברה יציבה ושוויונית וצדק אקלימי וסביבתי. פרק א' לחוק מציג ומגדיר את מטרת החוק, ומגדיר הגדרות של מושגים המופיעים בחוק. בין היתר, הסעיף מגדיר מהי אנרגיה מתחדשת וקובע, כי זו אנרגיה המופקת ממקורות שאינם פוסילים, לרבות: שמש, רוח, אנרגיה הידרואלקטרית, גלי ים, אנרגיה גיאותרמית, גז מטמנות ביו-מסה פרק א' לחוק קובע כי על הממשלה חלה החובה לקבוע יעדי ביניים להפחתת פליטות גזי החממה. זאת כדי להבטיח שבשנת 2050 כלכלת מדינת ישראל, תהיה כלכלה מאופסת פחמן, שפעולותיה מבוססות על שימוש באנרגיה בטוחה לאדם ולסביבה. סעיף 3 לחוק קובע כי על הממשלה לקבוע יעדים להפחתת פליטות גזי החממה בהתאם להמלצת השר ותוך התייעצות עם וועדת המומחים. הסעיף קובע כי היעדים צריכים לכלול לכל הפחות את הדברים הבאים: א. השגת התחייבויותיה של מדינת ישראל במסגרת הסכם פריז בנוגע להפחתת הנסועה ברכב פרטי וצריכת חשמל עד שנת 2030. היעד נקבע ביחס לתרחיש "הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק")2015.09.20((. ב. עד שנת 2030 %50 מצריכת החשמל בישראל תתבסס על שימוש באנרגיה מתחדשת ותהא הפחתת סך פליטות גזי החממה, לכל הפחות בשיעור של %45. יעד זה נקבע לפי מחקר שערך המשרד להגנת הסביבה בינואר 2020, הקובע כי כבר במועד פרסום המחקר ניתן לייצר %46 מהחשמל הנדרש, תוך שימוש בשטחים דואליים ליצור החשמל. בתוספת שטחים פתוחים למתקנים קרקעיים וכן בתוספת טורבינות רוח ניתן יהיה להגיע ליעד של %50. ג. קביעת יעדים חמש שנתיים שיובילו להפחתה של סך פליטות גזי החממה לרמה נמוכה מקו הבסיס הנקבע בחוק, במטרה להגיע לכלכלת מאופסת פחמן עד שנת 2050. ד. בקביעת היעדים, הממשלה נדרשת לכלול את התחייבויותיה לאמנת ה-UNFCCC) Climate on Convention Framework Nations United הסעיף קובע גם שהיעדים שיקבעו יהוו חלק מהדיווחים שלהם ישראל מחויבת במסגרות שונות לאומות המאוחדות ובהתאם לIPCC)Change Climate on Panel Intergovernmental The(. ה-IPCC הוקם על מנת לספק לקובעי המדיניות הערכות מדעיות קבועות לגבי שינויי האקלים, השלכותיו וסיכוניו העתידיים לשקול בעת קביעת היעדים. סעיף 4 מעגן את הזכות הדמוקרטית החשובה של הציבור להיות שותף פרק ב' מטיל על מטיל חובה על כל משרד ממשלתי להגיש תוכנית עבודה משרדית רב-שנתית לעניין

מקור: הצעת חוק לדיון מוקדם · 2026-05-11 · אתר הכנסת (בלשון היוזם).

הנוסח שהתקבל בפועל עשוי להיות שונה בעקבות דיוני הוועדה.

יוזמים וחתומים

1ח"כ חתומים. ★ מסמן את המציע הראשון. לחצו למעבר לח"כ.

הצבעות במליאה

לא נמצאו הצבעות מליאה המקושרות לחוק זה בנתונים שנשאבו עד כה.

צפייה בהצעת החוק באתר הכנסת ←