הצעת חוק עיטור הפציעה הקרבית, התשפ"ו-2026

יותר – על חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת". אישי, אלא חלק מהמחיר הלאומי שמשלמת החברה הישראלית על קיומה. שנועדה להגן על חיי אזרחי ישראל, גם אם נעשתה שלא במסגרת תפקידם הרשמי. הכללי, וזאת כדי לתת מענה למצבים חריגים שאינם נכנסים בגדרים הרגילים אך ראויים להוקרה. בנוסף, מוצע כי במקרים של פציעות חוזרות יוענק סמל נוסף, אשר ישקף את ההכרה המתמשכת במחיר שנשאו הנפגעים. כהן)פ/25/5717; הוסרה מסדר היום ביום ב' בניסן התשפ"ה)31 במרץ 2025((. הצעת החוק זהה לפ/25/5717 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, הציג בשנת 1949 את הצעת חוק הנכים)תגמולים ושיקום(במילים שמהדהדות עד לימינו אנו: "החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם בשם הממשלה חוק על החוב, נכון חוב זה קיבל ביטוי חקיקתי מרכזי בחוק הנכים)תגמולים ושיקום(, התשי"ט–1959, אך לצד המענה החומרי, קיים צורך בהכרה נוספת, סמלית וערכית, בפציעתם של אנשי מערכת הביטחון, אשר נפגעו במהלך פעילות מבצעית או בעת הגנה על חיי אדם. פציעות אלו, בין אם בגוף ובין אם בנפש, אינן רק אירוע מטרת הצעת חוק זו היא לעגן בחקיקה את ההכרה הזו, באמצעות יצירת עיטור ממלכתי ייעודי – "עיטור הפציעה הקרבית". העיטור יוענק לאנשי מערכת הביטחון כהגדרתם בהסדר המוצע, אשר נפצעו פציעה בעלת ממשות, כהגדרתה בהסדר המוצע, במהלך פעילות מבצעית, לחימה מול אויב, או בפעולה עוד מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר הכרה גם במקרים מיוחדים, באמצעות ועדה בראשות ראש המטה הצעת החוק מבקשת להעניק לעיטור מעמד ממלכתי מובהק, באמצעות קיום טקס הענקה במשכן הכנסת בהשתתפות הנהגת המדינה, וכן לאפשר את ענידתו כחלק בלתי נפרד ממדי אנשי מערכת הביטחון. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת אופיר סופר וקבוצת חברי הכנסת)פ/23/1268(, על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יאיר גולן)פ/24/531(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה סולומון וקבוצת חברי הכנסת)פ/25/980(, על ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר)פ/25/4577(, על ידי חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת)פ/25/4752(, על ידי חברת הכנסת שרן מרים השכל)פ/25/4897(ועל ידי חבר הכנסת אלמוג