הצעת חוק לימוד חובה (תיקון - אחריות המדינה לחינוך בשעת חירום), התשפ"ו-2026

מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. והאפקטיביות שלה לא השתפרה מאז שמערכת החינוך החלה להתנסות בה לפני שנים. בתי ספר בשטח מעידים ששיעורי ההשתתפות בפועל – נמוכים בהרבה. המדינה לפעול למיגון כלל מוסדות החינוך, ומנגד לדאוג למורים ולתלמידים לציוד קצה שיאפשר למידה הטכנולוגי והן בפן הפדגוגי. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בניסן התשפ"ו)2026.03.23(למרות שנדמה כאילו השגרה במערכת החינוך הישראלית הפכה ליוצאת מן הכלל ואילו החירום הוא המצב המתמשך, מערכת החינוך מצאה עצמה עם פרוץ מבצע שאגת הארי שוב מופתעת ולא ערוכה ללימודים בשעת חירום. זאת למרות שמשנת 2020 אנחנו חיים במציאות כמעט רציפה של חירום, עקב לפי דוח מבקר המדינה מינואר 2026 בנושא "היערכות מערכת החינוך ללמידה במצב חירום והפעלתה במלחמת חרבות ברזל", טרם גובשה במשרד החינוך תוכנית מערכתית שתגדיר את המטרות, היעדים ואופן פעולתם של מוסדות החינוך בזמן חירום. כתוצאה מכך, הלמידה מרחוק הפכה לפתרון ברירת המחדל, אבל היא לא עונה בפועל על הצרכים החינוכיים, החברתיים והרגשיים של התלמידים, גם הנתונים הרשמיים של משרד החינוך במהלך מבצע'שאגת הארי' מעוררים ספק ודאגה: פורסם כי יותר משבוע אל תוך המלחמה)8 במרץ 2026(, רק כ-%61 מהתלמידים התחברו ללמידה המקוונת, ומנהלי על כן, הצעת החוק מציעה לתקן את סעיף 7 לחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, ולהבהיר במפורש כי אחריות המדינה למתן חינוך חובה חינם תקפה גם בשעת חירום. המשמעויות הנגזרות מכך הן חובת מרחוק, וכן לשפר את מיומנויות הלמידה המקוונת מרחוק של מורים ותלמידים כאחד – הן בפן