הצעת חוק חומרי נפץ (תיקון - אסדרת חומרים הודפים), התשפ"ו-2026

הרסנית, חומרים הודפים)סיווג 3.1 על פי אותה הטבלה(, נועדו לעבור תגובת בעירה כימית מבוקרת לשם הדיפה או הנעה ואינם יוצרים גל הדף. והמחקר המדעי בישראל נותר מאחור. מכרות ומחצבות ואינו רלוונטי לעבודה המחקרית עם חומרים אלו. למערכת הביטחון. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בניסן התשפ"ו)2026.03.23(חוק חומרי נפץ, התשי"ד–1954)להלן – החוק(, מסדיר את הייצור והשימוש בחומרים נפיצים, אך אינו מבחין בין חומרי נפץ לבין חומרים הודפים: בעוד שחומרי נפץ)סיווג 1.1 – על פי טבלת קבוצות תאימות s'GC, טבלה מקובלת לסיווג חומרים מסוכנים(פועלים בתהליך ניפוץ היוצר גל הדף בעל השפעה בשל היעדר האבחנה בחוק, על חומרים הודפים חלים כיום תנאי רישוי מחמירים ומרחקי בטיחות התואמים חומרי נפץ, מה שמונע החזקת כמויות מזעריות למטרת מחקר ללא היתרים מורכבים. המצב הקיים מהווה חסם משמעותי בפני מוסדות מחקר ואוניברסיטאות בישראל, המנועים מלקדם מחקר בסיסי בתחום. כתוצאה מכך, נפגעת היכולת של התעשיות הביטחוניות להטמיע טכנולוגיות חדשות, קושי נוסף נובע מדרישות ההכשרה, המחייבות כיום קורס ממונה פיצוצים המיועד במקורו לעובדי התיקון המוצע נועד ליצור רגולציה מותאמת המאזנת בין צורכי הבטיחות לבין קידום המדע והתעשייה הביטחונית. מוצע להגדיר רשמית את המונח "חומר הודף" על בסיס סיווגים בין-לאומיים ולהסמיך את השר לקבוע הקלות או פטורים מהיתר ייצור והחסנה עבור מוסדות מחקר, בכפוף לכמויות סף מרביות. בנוסף, מוצע לקבוע מסלול הכשרה ייעודי העוסק בסיכוני התלקחות במקום ניפוץ, תוך הכרת המדינה בהכשרות הבטיחות המקצועיות המבוצעות בתעשיות הביטחוניות. תיקון זה יאפשר לאקדמיה הישראלית לשוב לחזית המחקר העולמית ולסייע בקידום פלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות