הצעת חוק הקמת תחנות נוחות בכבישים בין-עירוניים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026

לגישה תכופה לשירותים ציבוריים, ובהן אזרחים ותיקים, חולי סוכרת, אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות, נשים בהריון ואנשים עם מוגבלות. כמו כן, אי-הימצאותן של תחנות נוחות במרחק סביר, מאלץ ממושכת. תקינים, לרבות שירותים נגישים לאנשים עם מוגבלות, ברזי שתייה ומקומות ישיבה. מחובתה להבטיח תנאי נסיעה אנושיים, נגישים ובטיחותיים בכביש האמור. מוגבלות בהתאם להוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, ויידרש אישור ועדת כלכלה של הכנסת. המוצע ימשיכו לחול הוראות פקודת התעבורה, הוראות חוק כביש אגרה)כביש ארצי לישראל(, התשנ"ה– הציבור, הבטיחות בדרכים וכבוד האדם. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים בכבישים בין-עירוניים רבים בישראל קיימים מקטעים ארוכים ללא תחנות שבהן מצויים מיתקני שירות ציבוריים בסיסיים, ובכלל זה שירותים ציבוריים מוסדרים ונגישים)להלן– תחנות נוחות(. המצב האמור יוצר קושי ממשי עבור ציבור הנהגים והנוסעים, ופוגע בראש ובראשונה באוכלוסיות הזקוקות נהגים רבים לעצור בשולי הדרך בתנאים שאינם בטיחותיים ולעיתים בלתי הולמים, מה שעלול לסכן את שלומם ואת בטיחותם של משתמשי הדרך האחרים. מעבר לסכנה הבטיחותית, חוסר בתחנות נוחות מביא גם לפגיעה בכבוד האדם, שכן מתקיימת פגיעה בנגישות לשירות ציבורי בסיסי במהלך נסיעה לפיכך, מוצע לערוך מספר תיקוני חקיקה ולחייב את חברת נתיבי ישראל בע"מ, את בעל הזיכיון לפי חוק כביש אגרה)כביש ארצי לישראל(, התשנ"ה–1995, וכן בעלי זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס–2000, לפי העניין, להקים תחנת נוחות אחת לכל הפחות, לאורך כבישים בין-עירוניים שאורכם עולה על 15 ק"מ. לפי המוצע, תחנות נוחות יכללו שירות ציבורי בסיסי בלבד – גישה לשירותים ציבוריים הסיבה שההצעה חלה גם לעניין כבישים מהירים וכבישי אגרה, לרבות כבישים המופעלים בידי זכיינים פרטיים, היא התפיסה שעצם גביית אגרה או הפעלה של כביש בזיכיון, אינה פוטרת את המדינה לפי המוצע, כל אחד מהגורמים האמורים, יחויב לדאוג לתחזוקה שוטפת, ניקיון, בטיחות ותפעול תקין ורציף של תחנת הנוחות אותה הקים. כן מוצע לקבוע שתחנת נוחות תהיה נגישה לאנשים עם עוד מוצע להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, דרישות תכנוניות, בטיחותיות ותפעוליות לעניין הקמת תחנות נוחות וכן לקבוע הוראות לעניין פיקוח על הקמת ואחזקת תחנות נוחות, שיחולו על חברת נתיבי ישראל בע"מ ועל בעל זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס–2000. יובהר כי לעניין בעל זיכיון לפי חוק כביש אגרה)כביש ארצי לישראל(, התשנ"ה–1995, מוצע שהגורם המוסמך לקביעת תקנות כאמור יהיה שר האנרגיה והתשתיות, בהסכמת בנוסף, מוצע לקבוע הוראת מעבר, שלפיה על הסכמים וזיכיונות שנחתמו טרם יום תחילתו של ההסדר 1995 או הוראות חוק כביש אגרה)כביש ארצי לישראל(, התשנ"ה–1995, לפי העניין, כנוסחם ערב יום התחילה, וזאת כדי להביא לכך שהחובה להקים תחנות נוחות תחול רק לפי הסכמים וחוזי זיכיון חדשים. לסיכום, מדובר במהלך תשתיתי–חברתי מתבקש, המשקף תפיסה מודרנית של תכנון תחבורתי הרואה בשירותים ציבוריים נגישים חלק בלתי נפרד מתשתית הדרך, אשר יתרום לשמירה על בריאות