הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון - סמכות הרבנות הראשית לישראל), התשפ"ו-2026

הקדושים מפני חילול או מפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים תיקונים. נציגים של בני הדתות הנוגעות בדבר או לפי הצעתם, ובהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. קדושים ליהודים, התשמ"א–1981, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל. מפורש כי הגורם עמו יש להיוועץ ביחס לכלל המקומות הקדושים לדת היהודית הם הרבנים הראשיים לישראל, הסמכות הרבנית הגבוהה ביותר המוכרת על ידי המשפט הישראלי. הכנסת אבי מעוז)פ/25/2788(. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באייר התשפ"ו)2026.05.11(חוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז–1967)להלן – החוק(, נועד לשמור על המקומות להם או פגיעה ברגשותיהם כלפי אותם מקומות. מדובר בחוק שנחקק בשנת 1967 ומאז לא נערכו בו כל בסעיף 4 לחוק נקבע כי שר הדתות הוא הממונה על ביצוע החוק וכי הוא רשאי לאחר התייעצות עם נראה כי למחוקק בשנת 1967 היה ברור כי נציגי הדתות הנוגעות בדבר, לעניין המקומות הקדושים לדת היהודית, הם הרבנים הראשיים לישראל. בהתאם לכך תוקנו גם תקנות השמירה על מקומות ברבות השנים נראה כי נוצר חוסר בהירות לגבי המונחים הקבועים בחוק – "חילול", וכן "נציגים של בני הדתות הנוגעות בדבר". בהתאם לכך מבוקש לתקן את החוק ולהגדיר מהו "חילול", וכן לציין באופן הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אבי מעוז)פ/24/1889(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת יוסף טייב)פ/25/97(ועל ידי חבר