הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון - איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ו-2026

לחוק העונשין(. אולם, בעידן הדיגיטלי, עבירות אלו לא נותנות מענה כאשר "זירת זנות" מתהווה במרחב המקוון. הדיגיטלית. הדין הישראלי נוקט עמדה ברורה אודות תעשיית המין: סרסור והבאת אדם לידי מעשה או עיסוק בזנות הן עבירות פליליות)סעיפים 199 עד 201 לחוק העונשין, התשל"ז–1977)להלן – חוק העונשין((; פרסום שירותי זנות הוא עבירה פלילית)סעיף 205ד לחוק העונשין(; צריכת זנות היא אסורה)סעיף 203ג לחוק העונשין)במקרה של קטין(, וסעיף 2 לחוק איסור צריכת זנות)הוראת שעה ותיקון חקיקה(, התשע"ט–2019(; וכן, החזקת או השכרת מקום המשמש לזנות הן עבירות פליליות)סעיפים 204 ו-205 היום, הרשת מנוצלת לרעה ומהווה תשתית בה ניתן לסרסר בנשים, גברים, קטינות וקטינים, לפגוע בהם ולנצל אותם מינית. בעוד המסגרת הנורמטיבית הקיימת אוסרת על סרסור והבאת אדם לידי זנות, בין אם במרחב הפיזי ובין אם במרחב המקוון, העבירה של צריכת זנות אינה מתורגמת למציאות בימים אלה במרחב המקוון ישנן מאות "זירות זנות" פעילות, אשר פועלות באין מפריע. אתרים ישראליים ורשתות חברתיות הפועלות בישראל מלאים בפרסומי זנות וסרסורים, ואזרחי ישראל פונים לרשתות על מנת לצרוך זנות בקלות מחרידה. ביקוש עצום זה מדרדר נשים ונערות רבות להיכנס למעגל