הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הארכת תקופת המעבר), התשפ"ו-2026

1990)להלן – חוק הרשות השנייה(. התקשורת כנוסחו ערב תיקון מס' 44)להלן – רישיון משדר ערוץ ייעודי(. רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, כהגדרתם בחוק התקשורת, להעביר למנויים את הכבדה אשר הוטלה על ערוצים אלה מכוח חוק התקשורת, הקשתה עליהם לעמוד בתחרות ולשרוד. ביום י' באדר התשע"ח)25 בפברואר 2018(נחקק חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו)תיקון מס' 44(, התשע"ח–2018)להלן – תיקון מס' 44(, המתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן– טרם תיקון מס' 44, חוק התקשורת)בזק ושידורים(, התשמ"ב–1982)להלן – חוק התקשורת(, הסדיר בין השאר, בסימן ט' לפרק ב'1, את סמכות מועצת הכבלים והלוויין לתת לערוץ ייעודי כהגדרתו בסעיף 6א לחוק התקשורת)"ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון: שפה, תרבות או מורשת, המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור או מוקדש לנושא אחד"(, רישיון משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו בסעיף 6לד1 לחוק הערוצים הייעודיים נועדו לתת מענה למגזרים ולנושאים אשר לא זכו בדרך כלל לייצוג הולם באמצעי התקשורת המרכזיים. לנוכח החשיבות המרכזית שיוחסה לערוצים הייעודיים ובהתאם להוראות חוק התקשורת, ערוץ ייעודי היה רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת, וזאת כחריג לשאר הערוצים המופצים על גבי תשתיות הכבלים או הלוויין. בהתאם להוראות חוק התקשורת, חויבו בעל שידורי הערוצים המסחריים וכן את שידורי הערוצים הייעודיים. בחלוף השנים השתנתה מפת שידורי התקשורת, בין השאר, בשל ההתרבות המואצת של תכנים גלובליים ושגשוגן של הרשתות החברתיות. תמורות אלה כרסמו בהיתכנות הכלכלית של הערוצים הייעודיים להמשיך בפעילותם, ולצידן האסדרה לפי חוק הרשות השנייה על בעלי רישיונות חלות חובות אסדרה מסוגים שונים. תיקון מס' 44 סיווג את בעלי הרישיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לנתח השוק שלהם, כך שבעלי רישיונות זעירים ובעלי