הצעת חוק הממשלה (תיקון - ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי), התשפ״ו-2026

וחיילים, העמידו באור בוהק כשל מודיעיני וביטחוני חסר תקדים. מלחמת חרבות ברזל, אשר נמשכה למעלה משנתיים, מציבה את הקבינט במבחן היסטורי של קבלת החלטות אסטרטגיות מורכבות. תכופות הפוגעות ביכולת הפעולה האסטרטגית. בין גורמי הביטחון והמדיניות, חובת תיעוד ושקיפות מוסדית והסדרים מחמירים לשמירת סודיות. עוד ולחזק את אמון הציבור במוסדות הממשל והביטחון. הכנסת)פ/25/6323; הוסרה מסדר היום ביום ג' בשבט התשפ"ו)21 בינואר 2026((. הצעת החוק זהה לפ/25/6323 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום אירועי כ"ב בתשרי התשפ"ד)7 באוקטובר 2023(חשפו באופן טראגי את עומק הכשלים במערכת קבלת ההחלטות הביטחוניות של מדינת ישראל, ובראשם הקבינט המדיני–ביטחוני. הטבח האכזרי שביצע ארגון חמאס ביישובי עוטף עזה, חטיפת מאות בני אדם ורציחתם של למעלה מ־200,1 אזרחים במציאות ביטחונית דינמית ומאתגרת זו, תפקידו של הקבינט המדיני–ביטחוני הוא קריטי: לקבוע מדיניות לאומית בשעת חירום, לתכלל מהלכים צבאיים ומדיניים, ולקבל החלטות גורליות המשפיעות על חיי אדם, על ביטחון המדינה ועל עתידה האסטרטגי. ואולם בפועל מתגלה פער מהותי בין הייעוד לבין התפקוד: דיונים שאינם ממוקדים, היעדר מקצועיות ושיטתיות בניהול תהליכי קבלת החלטות והדלפות הצעת החוק נועדה לעגן סטנדרטים מחייבים וסדרי עבודה סדורים לקבינט המדיני–ביטחוני, שיחזקו את כשירותו ואת אחריותו: קיום דיונים ממוקדים ומבוססי חומרים מקדימים, מנגנוני תיאום ותכלול קובעת ההצעה, כי מי שלא שירת את המדינה לא יוכל לשמש כשר בעל זכות הצבעה בקבינט המדיני– ביטחוני. צעדים אלה נדרשים כדי להבטיח קבלת החלטות מקצועית, עקבית ואפקטיבית בשגרה ובחירום הצעת חוק זהה הונחה של שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת בנימין גנץ וקבוצת חברי