הצעת חוק הפרשנות (תיקון - הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ו-2026

הפליה והתנכלות, הגיעה העת לתקן את חוק הפרשנות, התשמ"א–1981. מעבר למשמעות המשפטית, בכוחו של שינוי זה להשפיע גם מבחינה חינוכית וחברתית. בנפרד. גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים...". לאור התמורות שחלו בחוק הישראלי מאז שנת 1992 ועד היום, ונוכח הפגיעה התכופה בקהילת הלהט"ב)לסביות, הומואים, טראנסג'נדרים וביסקסואלים(בשל נטייה מינית או זהות מגדר, בדרך של מוצע בהצעת חוק זו לקבוע כי בכל מקום בדין הישראלי שיש בו התייחסות לאיסור הפליה יתווסף האיסור על הפליה מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדר. באופן זה לא יהיה צורך בעתיד לשנות כל חוק חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, באופן שבו פורש בפסיקה, מעגן בישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, את זכויות האדם, ובכלל זה את הזכות לכבוד, לשוויון, לפרטיות ולצנעת הפרט. מזכויות יסוד אלה נגזר הכלל המשפטי של איסור הפליה, בין היתר, על רקע של נטייה מינית וזהות מגדר. כלל זה השפיע לאורך השנים על דברי חקיקה שונים, ובהם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, שבו נקבע בסעיף 2 שכותרתו "איסור הפליה" כי "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית היותם הורים, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–