הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון - אחריות מזמיני שירות וקבלנים בשרשורי העסקה), התשפ"ו-2026

אף מרובעת ומחומשת. גם קולות לחייב באחריות כאמור מזמין שירות שנמנע מלכתחילה להתקשר עם בודק שכר וכך לאתר)פורסם בנבו, 2025.8.3(; על פסד הדין הוגש ערעור(. מטרת הצעת החוק להגן על עובדי קבלן המועסקים בתבנית פוגענית של העסקה משולשת ולעיתים כיום לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011)להלן – החוק(, לשם הקמת אחריות אזרחית של מזמין שירות כלפי עובדי קבלן שבחצריו, בענפים שמוגדרים בתוספת הראשונה לחוק)ענפי שמירה ואבטחה, ניקיון או הסעדה(, יש צורך במתן הודעה מטעם העובד על ההפרה. לנוכח מערך הכוחות שבין מזמין השירות ובין העובדים, שנמנים על פי רוב על אוכלוסיות מוחלשות, במיוחד בענף הניקיון, מכיוון שבחלק גדול מהמקרים מדובר בעובדים שאינם דוברים עברית ורבים מהם כלל לא ישראלים, דרישה זו אינה מציאותית ומאפשרת למזמיני השירות שכלל אינם מגלים עניין בזכויות העובדים שמועסקים בחצריהם, לחמוק מאחריות. בפסיקה כבר הובעה הדעה שמקום בו מזמין שירות ידע על הפרות הקבלן ונמנע מלנקוט בפעולות, למשל לאחר שקיבל דוח תקופתי של בודק שכר הצביע על בעיות, אין מקום לאפשר למזמין השירות לחמוק מאחריות רק בשל היעדר פניה של העובד אליו. בפסיקה נשמעו הפרות)סע"ש)ת"א(23-12-5185 OKOBATIN REZENE HABTEAB נ' מברקים בניקיון מ.ב קלין בע"מ על כן, ראשית מוצע להוסיף אפשרות להטיל אחריות על מזמין השירות גם אם העובד לא פנה אליו, וזאת אם התקשר עם בודק שכר שבדיקותיו העלו ליקויים, וליקויים אלו לא טופלו בידי מזמין השירות