הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - שירות צבאי כתנאי כשירות), התשפ"ו-2026

האזרחית הבסיסית ביותר, יוצר נתק בין ההנהגה הרוחנית לציבור המשרת. מוסרי למנהיגות ציבורית בישראל. ודיני משפחה, ושכרם מקביל לשכר שופטים במערכת האזרחית. כפי ששופט במערכת המשפט הכללית החוק על דיינים, בנוסף לרבנים ראשיים ורבני עיר, מסירה את העיוות שבו נושאי משרה בכירים הפוסקים מכוח חוקי המדינה, פטורים מחובותיה הבסיסיות של המדינה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בשבט התשפ"ו)2026.01.26(מוסד הרבנות בישראל מהווה זרוע רשמית של המדינה. רבנים ראשיים ורבני עיר הם מנהיגי ציבור המשפיעים על אורח חייהם של מאות אלפי אזרחים, ונהנים משכר ותנאים של עובדי מדינה בכירים. המצב הנוכחי, שבו אדם יכול לכהן בתפקיד ממלכתי רם שמייצג את המדינה, מבלי שנטל חלק בחובה הצעת חוק זו נועדה לתקן עיוות היסטורי ומציעה לקבוע כי מי שכשיר לכהן כרב הראשי לישראל או כרב עיר הוא מי ששירת שירות צבאי או לאומי, אלא אם קיבל פטור משירות לפי חוק שירות ביטחון, התשמ"ו–1986. קביעה זו מבטאת את התפיסה שהרב הראשי לישראל ורב עיר בישראל חייבים להזדהות עם ערכי המדינה ולשאת בנטל הביטחוני או האזרחי. שירות בצה"ל אינו רק חובה חוקית, אלא תנאי בנוסף לכך, מוצע לקבוע כי מי שכשיר לכהן כדיין בבית הדין הרבני הוא מי ששירת שירות צבאי או לאומי, אלא אם קיבל פטור משירות כחוק. מערכת בתי הדין הרבניים היא חלק בלתי נפרד מהרשות השופטת במדינת ישראל. דיינים מחזיקים בסמכויות שיפוטיות נרחבות, פוסקים בענייני מעמד אישי נדרש להיות חלק בלתי נפרד מרקמת החיים הישראלית, כך מתבקש שדיין, המכריע בגורלותיהם של אזרחים משרתים, יהיה שותף בעצמו בנשיאה בנטל הביטחוני. הכללת הדיינים בחוק זה מבטיחה כי כל שדרת הניהול והשיפוט הדתית בישראל תהיה מחויבת לערכי היסוד של המדינה ולשירות העם. החלת אימוץ הצעת החוק יביא לחיזוק אחדות העם ולצמצום תחושת חוסר השוויון. רב ששירת בצה"ל הוא רב שמכיר מקרוב את חוויותיהם של חיילינו, את אתגרי השירות ואת מחיר ההגנה על הארץ. הדבר יגביר את האמון של הציבור הרחב במוסד הרבנות ויהפוך אותו לרלוונטי ומכובד יותר בעיני כלל אזרחי ישראל.