הצעת חוק הפרשנות (תיקון - הגדרת הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית), התשפ"ו-2026

שינוי זה להשפיע גם מבחינה חינוכית וחברתית. מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית. באופן זה לא יהיה צורך בעתיד לשנות כל חוק בנפרד. גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים...". לאור התמורות שחלו בחוק הישראלי מאז שנת 1992 ועד היום ונוכח הפגיעה התכופה בקהילת הלהט"ב)לסביות, הומואים, טראנסג'נדרים וביסקסואלים(עקב נטייה מינית או זהות מגדרית, בדרך של הפליה והתנכלות, מוצע לתקן את חוק הפרשנות, התשמ"א–1981. מעבר למשמעות המשפטית, בכוחו של מוצע לקבוע כי בכל מקום בדין הישראלי שיש בו התייחסות לאיסור הפליה יתווסף האיסור על הפליה חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, והאופן שבו פורש בפסיקה, מעגנים בישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית, את זכויות האדם, ובכלל זה את הזכות לכבוד, לשוויון, לפרטיות ולצנעת הפרט. מזכויות יסוד אלה נגזר הכלל המשפטי של איסור הפליה, בין היתר על רקע של נטייה מינית וזהות מגדרית. כלל זה השפיע לאורך השנים על דברי חקיקה שונים, ובהם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, שבו נקבע בסעיף 2 שכותרתו "איסור הפליה" כי "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, סעיף 3)א(לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים,