הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון - שינוי ברירת המחדל בהחלטה על שחרור על-תנאי ממאסר), התשפ"ו-2026

והאסיר, בכבודם ובשלומם, אלא גם עלולים לפגוע בסופו של דבר גם באפשרות שלהם להשתקם כי בשנים האחרונות דווקא חלה ירידה ניכרת בשיעור האסירים הזוכים לשחרור על-תנאי ממאסר. ששחרור על-תנאי מלווה בתוכניות פיקוח ובקרה המסייעות בהשתלבות האסיר המשוחרר בחברה מיוחדים מבוססים הנוגעים למסוכנות לציבור או להתנהגות שלילית בתקופת המאסר.)פ/25/6377(. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ג בטבת התשפ"ו)2026.01.12(מדינת ישראל נמצאת במשבר כליאה חמור ומתמשך, הנמשך זה שנים רבות ומחמיר עקב העומסים הגוברים במערכת הכליאה. מצוקת הצפיפות בבתי הסוהר חורגת מהיכולת להעניק תנאים מינימליים לאסירים. לנוכח המצב החריג והקיצוני, מן ההכרח לקדם במקביל למהלכי הבינוי בשירות בתי הסוהר גם חלופות אפקטיביות לכליאה אשר יביאו לריווח משמעותי של בתי הכלא ולצמצום הפגיעה בזכויות העצורים והאסירים. חשוב להדגיש כי תנאי המחיה הקשים אינם רק פוגעים אנושות בזכויות העצור ולהשתלב בחברה לאחר השחרור ממאסר – ובכך נפגע גם הציבור הרחב. למרות זאת, הנתונים מלמדים על רקע מצוקת הצפיפות בבתי הסוהר, גובר ומתחדד הצורך בהגברת השימוש במנגנון השחרור על-תנאי ממאסר, החל על אסירים שממילא סיימו לרצות את רוב המאסר שהוטל עליהם. בכך, יש כדי להפחית כליאה מיותרת ולתרום לאינטרס השיקום של אסירים כמו גם לאינטרס הציבורי, נוכח העובדה ומפחיתות מעורבות בפשיעה חוזרת. לכן מוצע כי תשתנה נקודת האיזון הקיימת בימי שגרה בחוק, כך שאסיר שסיים לרצות שני שלישים ממאסרו, ישוחרר על-תנאי ממאסרו, אלא אם מתקיימים טעמים הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת איתן גינזבורג