הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון - טיפול בפסולת בניין), התשפ"ו-2025

בניין שהושלכו שלא כחוק ושיוצרות מפגעים סביבתיים חמורים, לרבות זיהום מי תהום, הרס השטחים מיליון טון פסולת בניין. פסולת זו היא תוצר לוואי של בנייה חדשה, הריסת מבנים, שיפוצים של נכסים פסולת אינה ממוחזרת אלא מושלכת בשטחים הפתוחים, בשדות ובצדי דרכים. הפתוחים ובנוף, בחיסכון בעלויות של ניקוי שטחים פתוחים מזוהמים, ובהגנה על איכותם של מי התהום. שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת מישל בוסקילה)פ/25/3088(. הצעת החוק זהה לפ/25/3088 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בטבת התשפ"ו)2025.12.29(14 חוקי א"י, כרך ב', עמ')ע(910,)א(938. השלכת פסולת בניין ברשות הרבים היא בעיה רחבת היקף, המהווה את אחד המפגעים הבולטים ביותר שלהם חשוף הציבור הרחב. ערוצי נחלים וצדי דרכים בכל רחבי הארץ, מלאים בערמות של פסולת הפתוחים, הגנים הלאומיים ושמורות הטבע ופגיעה בערך הקרקע. מדי שנה נוצרים בישראל כ-3.6 עד 6.2 והקמת תשתיות לאומיות ומוניציפליות. אף שחוק שמירת הניקיון התשמ"ד–1984)להלן – החוק(, אוסר על אדם להשליך ברשות הרבים פסולת בכלל, ופסולת בניין בפרט, רק 2.7 מיליון טון של פסולת בניין מגיעה למיתקני טיפול וסילוק מוסדרים. כך למעשה, בין מיליון טון ל-3.5 מיליון טון פסולת בניין מושלכים בכל שנה לשטחים הפתוחים באופן לא חוקי. בכך דומה ישראל למדינות עולם שלישי שבהן החוק המוצע מהווה נדבך נוסף במדיניות המשרד לטיפול בפסולת מוצקה בכלל, ובפסולת הבניין בפרט. התועלות הצפויות למשק מהצעת החוק באות לידי ביטוי, בין השאר, בהפחתת הפגיעה בשטחים הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת אלון טל)פ/24/2727(ועל