הצעת חוק אסדרת משק הפסולת בישראל והקמת הרשות הארצית לטיפול בפסולת, התשפ"ו-2025

צפופה. כחלק ממדיניות כוללת. ולניצול תחום הפסולת כזירה להלבנת הון. מבחינה תשתיתית, ישראל סובלת ממחסור חמור במתקני בלתי חוקית. משק הפסולת בישראל מצוי במשבר מתמשך מזה שנים. המשק מאופיין ברמת טיפול נמוכה, פגיעה סביבתית נרחבת, פשיעה, חוסר יעילות משקית ועלויות גבוהות לציבור ולרשויות המקומיות. שיעור ההטמנה בישראל עומד כיום על כ־%80 מהפסולת – פי שלושה מהממוצע במדינות ה־OECD – והיקף הפסולת שאינה מטופלת או מושלכת במרחב הציבורי מוערך במיליוני טונות בשנה. מצב זה גורם לפגיעה ישירה בבריאות הציבור, בזיהום הקרקע, האוויר ומי התהום, ולבזבוז קרקע ומשאבים יקרים במדינה מבחינה רגולטורית, כיום, תחום הפסולת מוסדר באמצעות מספר חוקים נקודתיים שונים, שכל אחד מהם עוסק בזרם פסולת מסוים. הדבר יוצר כפילויות, חוסר תיאום רגולטורי ואי-וודאות בשוק מבנה האסדרה הנ"ל הינו גורם מעכב בתכנון אסטרטגי ופיתוח תשתיות במשק, וכן בניהול אפקטיבי של כלל הזרמים, ואף מביא לכך שמרבית פעולות הממשלה בשוק זה מתבצעות כתגובה למפגעים נקודתיים ולא בנוסף, המשק מתאפיין במבנה ריכוזי ותחרות מוגבלת, היוצרים כוח שוק גדול בידי מספר מצומצם של גורמים. כך, אינטגרציות אנכיות ואופקיות בין מתקנים במשק, וכן פערים רגולטוריים ואכיפתיים, מאפשרים אפליית מחירים, דחיקת שחקנים חדשים פוטנציאליים בשוק ופגיעה בשירות לציבור. חלק ממאפיינים אלה מנוצלים על ידי גורמי פשיעה ומובילים להשתלטות על מכרזים ברשויות מקומיות טיפול מתקדמים לטיפול בפסולת, בשל העדר מלאי תכנוני, שינויים תכופים במדיניות וקשיים כלכליים. העדר תשתיות אלו מעמיק את התלות בהטמנה, מייקר את הטיפול בפסולת ומגביר את הנטייה להשלכה