הצעת חוק השבות (תיקון - הוספת המילה כהלכה), התשפ"ו-2025

את השאלה פתוחה לפרשנות. היסטוריים, רוחניים ותרבותיים עמוקים. הוראות אלו היוו את הקו המנחה שהוביל את מדיניות הממשלה בנושא במשך שנים. הדורות. הוספת מילה זו תשים קץ למחלוקת המתמשכת ותבטיח שההגדרה הממלכתית ליהדות תישאר נאמנה למורשת ששמרה על זהותו של העם היהודי במשך אלפי שנים. בתפוצות.)פ/25/6314(. הצעת החוק זהה לפ/25/6314 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בכסלו התשפ"ו)2025.12.15(מיום הקמתה, נבנתה מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי וככזו ביקשה להעניק לכל יהודי את הזכות לעלות אליה ולקבל אזרחות. חוק השבות, התש"י–1950)להלן – החוק(, שאושר בראשית ימיה של המדינה, ביטא חזון זה. עם זאת, החוק המקורי נמנע מלהגדיר באופן מפורש מיהו "יהודי", מה שהותיר כבר בשנת 1958, בעקבות משבר ציבורי שהתעורר בנושא הרישום במרשם האוכלוסין, פנה ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון לעשרות רבנים, אנשי רוח, פילוסופים ואישי ציבור בארץ ובעולם, כדי לקבל חוות דעת מגוונות שיסייעו בהכרעה. בין אלה שפנו אליהם היו הרב מנחם מנדל שניאורסון)הרבי מלובביץ'(, הפילוסוף מרטין בובר, הסופר ש"י עגנון והוגה הדעות ישעיהו ליבוביץ'. הפנייה הנרחבת נועדה לשקף את התפיסה ששאלת הזהות היהודית אינה רק עניין פוליטי או משפטי, אלא גם בעל ממדים בסופו של תהליך ההתייעצות, ולאחר קבלת מגוון רחב של תשובות, התקבלה הכרעתו של בן-גוריון, שהשתקפה בהוראות משרד הפנים מ-1 בינואר 1960. הוראות אלה, שקבעו את מדיניות הרישום הרשמית של המדינה, קבעו כי "יהודי" הוא מי ש"נולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שנתגייר כהלכה". הצעת חוק זו באה לעגן בחוק את המורשת ההיסטורית של הכרעת בן-גוריון, על ידי הוספת המילה "כהלכה" להגדרה "יהודי". הניסוח "כהלכה" מבקש להבהיר, באופן חד-משמעי, כי המדינה מכירה בגיור שנעשה על פי פסיקת ההלכה היהודית המסורתית, כפי שנקבעה במשנה, בתלמוד ובמסורת ישראל לאורך הצורך בעיגון ובהסדרת הסוגיה עולה גם מפסיקתו של בית המשפט העליון ממרץ 2021, שהביע במפורש את דעתו שמן הראוי שההסדרים בבעיה העקרונית ייקבעו על ידי המחוקק)בג"צ 05/11013 דהן נ' שר הפנים – משרד הפנים(. תיקון החוק המוצע נדרש כדי לעגן בחקיקה את העקרונות שקבע בן-גוריון, מתוך הבנה שהכרעה של המחוקק היא ההכרעה הראויה לסוגיה היסטורית זו. תיקון מוצע זה מבטא חזרה לעקרונות שקבעו מקימי המדינה והוא הכרחי למען אחדותו של העם היהודי הן בישראל והן הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת שמחה רוטמן