הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון - משך מעצר מרבי ועילות מעצר), התשפ"ו-2025

ו-2023(. מעצרים אלו לא רק פוגעים באופן חמור בחירות ובכבוד העצורים, אלא גם עשויים לגרום להם נזקים אישיים, תפקודיים, פיזיים, נפשיים וחברתיים, המשפיעים גם על משפחתם וסביבתם. העלייה מעבר לכך, יש לכך השפעה מכרעת על תוצאות ההליך כך שעלולה להיות החמרה בענישה. לבצע עם העצורים עבודה טיפולית שיקומית, באופן המאפשר להם לחזור למוטב. מלא. לבסוף מוצע, לאפשר לנאשם לעיין ולהעתיק חומרים שהוצגו בפני בית המשפט בעת הגשת הבקשה למעצרו. את העלויות הכלכליות והחוקיות הנובעות ממגבלות על חירותם שאינן נחוצות. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשפ"ו)2025.12.22(במשך השנים האחרונות נרשם גידול עקבי במספר מעצרי השווא ומעצרי יתר בישראל. אף על פי שחוק סדר הדין הפלילי)סמכויות אכיפה – מעצרים(, התשנ"ו–1996, שנחקק בשנת 1996 נועד להסדיר מחדש את דיני המעצר הנהוגים בישראל, נתוני המשטרה מראים עלייה בהיקף המעצרים – כ-000,38 מעצרים ב-1998 לעומת כ-500,50 מעצרים ב-2021)נתונים סטטיסטיים של משטרת ישראל לשנים 1998 בהיקף השימוש במעצר עד תום ההליכים או החלטה אחרת)692,5 ב-1998 לעומת 560,17 ב-2021(, עשויה לפגוע בהגינות ההליך המשפטי, למשל בהפעלת לחץ על הנאשם באופן העשוי להביא להודאות שווא. המצב החריג שבו עצורים שוהים במעצר חודשים ארוכים עשוי לפגוע במובנים נוספים: כלכלי – העלות הכלכלית היא משמעותית, כך שנדרשת פעולה למנוע בזבוז משאבים; חברתי – נמנעת האפשרות על כן מוצעים מספר תיקונים: קיצור תקופות המעצר לצורך חקירה מ-15 ל-7 ימים, קביעת תנאים מחמירים להארכת מעצר והחמרת תנאי הסף למעצר עד תום ההליכים. עוד מוצע לקצר את משך המעצר המירבי עד תום ההליכים בבית משפט השלום לארבעה חודשים, לשם קידום יעילות ההליכים המשפטיים. בנוסף מוצע לנכות את תקופת המעצר מעונש המאסר כולל במעצר אלקטרוני ומעצר בית הצעת החוק נועדה בכך להתמודד עם בעיית ריבוי מעצרי השווא, לשמור על זכויות העצורים ולהפחית