הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו-2025

הציבור כאילו היא כבר מראש מינתה את הפוסקים והשופטים". – שדרש שבראש הוועדה יישב שופט בית המשפט העליון ושהוועדה תהיה שקופה לציבור. חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1969, נחקק בשנת 1969. עיון בפרוטוקולים מאותה תקופה מלמד שהמחוקק סבר כי ועדת חקירה ממלכתית היא כלי יעיל להביא לחקר האמת ולהרגעת הרוחות. כך אמר אז חבר הכנסת והשר לשעבר מרדכי בן-פורת: "איני רואה בהקמת ועדת חקירה עבודה לבטלה ואיני סבור שצריך למנותן רק בענינים בעלי חשיבות עליונה... דבר זה יש בו כדי לשקיט את הרוחות")פרוטוקול מס' 203 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט)ה' בתמוז התשכ"ח)1 ביולי 1968((. חבר הכנסת לשעבר יצחק רפאל אמר בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 3 ביולי 1968 "לא רצוי שהממשלה תמנה את החברים, כי יכול להיות שהממשלה היא צד בענין, ולא כדאי שהיא תעמיד את עצמה בפני מאז ועד היום, 20 ועדות חקירה ממלכתיות הוקמו בישראל. אחת מהן, היא ועדת ארגנט שהוקמה בעקבות מלחמת יום כיפור. להקמת ועדת אגרנט קדם דיון סוער – הן פנים–מפלגתי בתוך מפלגתה של ראשת הממשלה דאז, גולדה מאיר, המערך, והן בין הקואליציה לאופוזיציה בראשות מנחם בגין והליכוד יצחק רבין, שהיה אז חבר כנסת מטעם המערך, עמד על כך שהמטרה העיקרית בוועדת חקירה ממלכתית היא לא חיפוש אשמים אלא הפקת לקחים ולמידה לעתיד – הכרחי לקיים חקירה והפקת