הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ״ו-2025

חוק זו נועדה להסדיר. הוא גם גוף המעורב במישרין או בעקיפין באירוע הנחקר. מצב זה פוגע באמון הציבור ובתפיסת העצמאות לקונה של ממש בדין. הציבורי במערכת המשפט מחייב בירור עצמאי ובלתי תלוי. לפתוח חקירה, לנהל הליך פלילי ואף להגיש כתבי אישום. הכנסת, להבטחת פיקוח פרלמנטרי. פנימיות או לניגודי עניינים. פנימית, אלא רואה בה תנאי לחוסן מוסדי. מינוי תובע מיוחד הוא צעד הכרחי להבטחת שלטון החוק, טוהר המידות ואמון הציבור. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשפ"ו)2025.12.22(מערכת המשפט בישראל אינה כוללת כיום מנגנון מוסדר למינוי תובע מיוחד – דמות חיצונית, עצמאית, שתוכל לנהל חקירות והליכים פליליים במקרים שבהם מתעורר חשש ממשי לניגוד עניינים או לפגיעה בטוהר ההליך בתוך מערכת התביעה הכללית עצמה. יתרה מכך, נשאלת השאלה "מי יחקור את החוקרים?" במקרה בו דמויות אשר אמונות על מערכת אכיפת החוק בישראל נדרשות לבדיקה או לחקירה. במצב החוקי הנוכחי אין גוף שמוסמך או רשאי לבדוק ולחקור אותם, וגם את המצב הזה הצעת במקרים שונים בשנים האחרונות)ובהם פרשת שדה תימן, סוגיות ציבוריות במערכת המשפט והמשטרה, וכן פרשות הנוגעות לבכירים בשירות הציבורי(, נוצר מצב שבו הגוף שאמור לחקור או להחליט של מערכת המשפט. במדינות מערביות רבות)כגון ארצות הברית, קנדה ובריטניה(קיים מנגנון של תובע מיוחד המתמנה על ידי שר המשפטים או היועץ המשפטי לממשלה במקרים רגישים. היעדר מנגנון כזה בישראל מותיר מטרת הצעת החוק להעניק לשר המשפטים, באישור הממשלה, סמכות למנות תובע מיוחד, עצמאי, במקרים חריגים כאשר מערכת האכיפה הקיימת נמצאת במצב של ניגוד עניינים, או כאשר האמון תובע זה יפעל במסגרת החוק, אך בנפרד מהפרקליטות ומהיועץ המשפטי לממשלה, ויהיה מוסמך התובע המיוחד יפעל באופן עצמאי, אך יהיה כפוף מינהלית לשר המשפטים בלבד, ובכך יישמר האיזון בין עצמאות מקצועית לבין אחריות דמוקרטית. דוח פעילותו יוגש לשר המשפטים ויונח על שולחן הידיעה שניתן למנות תובע חיצוני תחזק את טוהר המידות במערכת המשפט, ותצמצם חשש להטיות הצעת החוק נועדה לעגן עיקרון בסיסי בדמוקרטיה מתוקנת: כאשר החשד נוגע לגופים האמונים על אכיפת החוק – יש לקיים חקירה על ידי גורם חיצוני עצמאי. מדינה נאורה אינה חוששת מביקורת