הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון - איסור שימוש בתרנגולות במנהג הכפרות), התשפ"ו-2025

תְּמוּרָתִי זֶה כַּפָּרָתִי זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם". לאחר מכן, נשחט התרנגול ובשרו נתרם צדקה לנזקקים. עצמה. תופעות אלו מנוגדות לערכים של צער בעלי חיים ובעיני רבים גם לרוח ההלכה. חרטה, תיקון ומעשה חברתי טוב בצורה מוסרית וללא גרימת סבל לאחר. שימוש בתרנגולת לצורך קיום מנהג הכפרות, שהעונש בגינה הוא קנס. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום מטרתה של הצעת חוק זו להפסיק את מנהג הכפרות האכזרי שקיים לו תחליף ראוי יותר. מנהג הכפרות המסורתי, שבו מסובבים תרנגול מעל הראש לקראת יום הכיפורים, הוא מנהג עתיק שמטרתו לעורר לתשובה ולסמל מחיקת עוונות. המנהג מסתיים באמירת הנוסח המסורתי: "זֶה חֲלִיפָתִי זֶה בעשורים האחרונים נשמעת ביקורת רבה על המנהג בשל הסבל הנגרם לבעלי החיים. התרנגולים עוברים מסע שלם בתנאים קשים, לעיתים בלי מים ומזון, ונתונים למתח ולפגיעות פיזיות עד השחיטה לאור זאת, רבים מהציבור ובכללם רבנים, מעדיפים כיום את החלופה של פדיון כפרות בכסף. בחלופה זו מסובבים סכום כסף מעל הראש ותורמים אותו לצדקה לנזקקים, פעולה שלמעשה מגשימה את ערך הכפרה והצדקה היהודי, בלי לגרום סבל לבעל חיים. בחירה זו מאפשרת לקיים את רוח המנהג ולבטא לפיכך מוצע לקבוע בחוק צער בעלי חיים)הגנה על בעלי חיים(, התשנ"ד–1994, עבירה של איסור על