הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ו-2025

9)2()ב(לפקודה, יזוכו ממס הכנסה בשיעור של %35 משווי התרומה, או בשיעור הקבוע בסעיף 126)א(לפקודה, כאשר מדובר בחבר בני אדם כהגדרתו בפקודה. אי-ביטחון תזונתי. וכלכליות", לפיו מרבית עודפי המזון הראויים למאכל, ששווים מוערך במיליארדי שקלים, נוצרת אצל יצרני המזון הגדולים וברשתות השיווק. מרבית העודפים האמורים מוצאים דרכם לאשפה ולאתרי והחברתיות שבהצלת מזון. סעיף 46 לפקודת מס הכנסה)להלן – הפקודה(, קובע כי אדם או חברה שתרמו סכום העולה על 200 שקלים חדשים, נכון לשנת 2023, לטובת מוסד ציבורי הפועל להשגת "מטרה ציבורית" כהגדרתה בסעיף סקר של המוסד לביטוח לאומי מדצמבר 2021 מצביע על חומרת מצב אי-הביטחון התזונתי בארץ. יותר מ-%16 מהמשפחות)000,522 משפחות(ויותר מ-%21 מהילדים)000,665 ילדים(חיים במצב של מבקר המדינה פרסם דוח שנתי לשנת 2014 בנושא "אובדן מזון – השלכות חברתיות, סביבתיות הטמנת הפסולת. לפי הערכות מטעם ארגונים העוסקים בהצלת מזון, הם מצליחים להציל %10 בלבד מהמזון הניתן להצלה מיצרני המזון ומהספקים. זאת, למרות התועלות הכלכליות, הסביבתיות עוד עולה מדוח מבקר המדינה כי רוב הסיוע במזון לתושבים חסרי ביטחון תזונתי ניתן על ידי עמותות המזון העוסקות בהספקת מזון לנזקקים. במציאות של משאבים מוגבלים מחד גיסא, ומספר גדול מאוד של אנשים החיים בעוני ובאי-ביטחון תזונתי מאידך גיסא, הצלת מזון ותרומת עודפי המזון לעמותות היא