הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - ביטול אחוז החסימה ותיקון הסכמי עודפים), התשפ"ו-2025

הממשלה גדל. העלאת אחוז החסימה, לעומת זאת, פוגעת הן בייצוגיות והן ביציבות השלטונית. מייצרת מפלגה עם רוב אבסולוטי. פעם נוספת מ-%5.1 ל-%2, ובשנת 2014 עלה מ-%2 ל-%25.3. יצוין שהעלאת אחוז החסימה לא הפחיתה את מספר המפלגות שהתמודדו בבחירות. במספר קולות גדול יותר. נמוך מזה שנהוג במדינת ישראל. בכנסת, כלומר, חלקי 120 מושבים. מחקרים אמפיריים במדע המדינה קושרים באופן חד-משמעי בין ריבוי מפלגות בפרלמנט, לדמוקרטיה וממשלה יציבות יותר. כך, כאשר יש יותר מפלגות, חופש התמרון של מי שמרכיב את הטענה השגורה שהעלאת אחוז החסימה מצמצמת את מספר המפלגות, ושצמצום במספר המפלגות מגדיל את היציבות של הממשלה ושל המערכת הדמוקרטית – שגויה, כל עוד העלאת אחוז החסימה לא בישראל עלה אחוז החסימה שלוש פעמים: בשנת 1992 מ-%1 ל-%5.1, בשנת 2004 עלה אחוז החסימה העלאת אחוז החסימה עלולה לייצר עיוות ברצון הבוחר; בבחירות בשנת 1992, הבחירות הראשונות אחרי העלאת אחוז החסימה ל-%5.1, גוש השמאל זכה ב-61 מנדטים, בעוד דה-פקטו גוש הימין זכה עוד יצוין שבמדינות דמוקרטיות רבות כלל לא נהוג להחיל אחוז חסימה ובחלקן הנוסף אחוז החסימה הצעת החוק מבקשת לבטל את אחוז החסימה על מנת להגדיל את מספר הבוחרים, לשרת באופן נאמן את רצון הבוחר, להגדיל את הייצוגיות בכנסת ולחזק את יציבות הדמוקרטיה והממשלה. ביטול אחוז החסימה הקבוע בחוק מתיר אחוז חסימה טבעי, שהוא סך הקולות הכשרים חלקי מספר המושבים בשל ההצעה לביטול אחוז החסימה הקבוע כיום בחוק, נדרש גם תיקון עקיף בסעיף 2)א1(לחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973. לפי נוסח הסעיף כיום, מפלגה שקיבלה %1 מסך הקולות תקבל מימון של יחידת מימון אחת. המשמעות היא שמפלגה שקיבלה אחוז מסך הקולות אך לא עברה את אחוז החסימה ולכן