הצעת חוק קידום הביטחון התזונתי בישראל, התשפ"ו-2025

לקיום האדם והחי, אולם הוא אינו נגיש לכול. חמה לפחות פעם ביומיים, בשל מצוקה כלכלית. תנאי קיום בסיסיים אינם באחריות הפרט בלבד, אלא גם באחריותה של המדינה. במישור הבין-לאומי, סעיף 11 לאמנה מדינת ישראל בשנת 1991. ובריאים". זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על עקרונות החירות, הצדק והשוויון החברתי, וההכרה כי על כל אדם להיות חופשי מחרפת רעב ומחסור בביטחון תזונתי. מזון הוא מצרך בסיסי אוניברסלי, הנחוץ על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2023, מעל לחצי מיליון משפחות בישראל חיות באי-ביטחון תזונתי, כאשר מחציתן באי-ביטחון תזונתי חמור. עוד נמצא כי כ-%5 מהאוכלוסייה מוותרים על ארוחה חובתה של מדינת ישראל להבטיח את הביטחון התזונתי לכלל אזרחיה מעוגנת הן בערכים מוסריים ומדמותה של המדינה כיהודית ודמוקרטית והן ממארג הדינים הבין-לאומיים להן מחויבת. במסורת היהודית נקבע: "לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו, והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו")דברים, ט"ו, 7-8(. דהיינו, שמירה על כבוד האדם והבטחת הבין-לאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות)1966(קובע את הזכות של כל אדם לרמת חיים נאותה, לרבות מזון: "מדינות שהן צד באמנה זו מכירות בזכות כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו, לרבות מזון.. המדינות כאמור ינקטו צעדים מתאימים כדי להבטיח את מימוש הזכות האמורה.."; "מדינות שהן צד באמנה זו, מכירות בזכותו הבסיסית של כל אדם להיות מוגן מפני רעב..". זכויות אלה הוכרו על ידי האו"ם ואושררו על ידי כמו כן, עמידה בתנאים הנדרשים להבטחת הביטחון התזונתי הפכה עד מהרה ליעד בין-לאומי מרכזי. ועידת המזון העולמית)WFP(מטעם ארגון המזון והחקלאות)FAO(של האו"ם, קבעה כבר בשנת 1996 הגדרה מקיפה לביטחון תזונתי, לפיה: "לכל אדם הזכות לנגישות פיזית וכלכלית סדירה כל העת, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין המתאים להעדפותיהם וצרכיהם התזונתיים, שיאפשר קיום חיים פעילים מדינות רבות כבר עיגנו את הזכות למזון בחוק – ביניהן בריטניה, הודו, ברזיל, אקוודור ודרום אפריקה – והפעילו תוכניות לאומיות רחבות להבטחת מזון בריא ומספק. מחקר של ארגון ה-FAO בדק כמאתיים חוקות לאומיות ומצא שהכרה מפורשת של הזכות למזון לכל אדם מעוגנת ב-22 מדינות; הכרה מפורשת של הזכות למזון לקבוצות ספציפיות)ילדים, גימלאים, קשישים, אסירים וכו'(נמצאה ב-17 מדינות; הכרה בזכויות ילדים לזכויות תזונתיות נמצאה ב-11 מדינות)דוח ועדת איצקוביץ, 2011(. אולם לעומתן, בישראל טרם נחקק חוק יסוד או חוק רגיל המקנה זכות למזון או מטיל אחריות מערכתית על