הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון - העדפה מתקנת לתושבי הנגב), התשפ"ו-2025

בנגב נוטים לטעת את חייהם שם באופן מובהק יותר מסטודנטים וסטודנטיות שמקום מגוריהם באזורים ומעולם – וביתר שאת מאז מתקפת כ"ב בתשרי התשפ"ד)7 באוקטובר 2023(. קידום נגישות לתושבי הנגב בקבלה ללימודים עומד בבסיס קיומם ומטרותיהם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בנגב ובבסיס התפקיד שייעדה להם מדינת ישראל. סטודנטים וסטודנטיות הלומדים ומתגוררים אחרים בארץ. לעובדה מוכחת זו יש משמעות בכל מקצועות הלימוד, ובעיקר במקצועות שיש בהם מחסור בנגב – בראשם לימודי הרפואה והפרא-רפואה. לפיכך, לקידום הנגישות כפי המוצע בהצעת החוק משמעות כפולה; למתן העדיפות יש חשיבות לא רק בהכרה באוכלוסיית הנגב כראויה לעדיפות במוסדות ההשכלה הגבוהה, אלא גם כדרך לפיתוח הנגב – אחת המשימות החשובות ביותר של מדינת ישראל מאז סעיף 9)ב(לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007)להלן– החוק(, מאפשר פעולות לקידום הנגישות ולהעדפה מתקנת של "קבוצת אוכלוסייה מסוימת". אוכלוסיית הנגב, לצד יתרונותיה הרבים, סובלת מקשיים המאפיינים למרבה הצער את הפריפריה בישראל, ובכלל זה קשיים כלכליים ונחיתות מובנית בכל הנוגע למערכת החינוך היסודית והתיכונית, ולכן קידומה מקדם שוויון מהותי. בנוסף, ישנו מחסור קריטי במקצועות הרפואה בדרום, כאשר שיעור הרופאים בנגב הוא הנמוך במדינת ישראל. מצב זה מתמשך מזה שנים רבות. על אף כל זאת, המועצה להשכלה גבוהה לא אפשרה במהלך השנים להכיר