הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון - חובת העברת עודפי מזון לארגון לחלוקת מזון), התשפ"ו-2025

המדינה בהיבטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים. מיליון איש, כ-%21 מכלל אזרחי המדינה. תזונתי)%4.34(. בנוסף, לפי האמור בדוח חיות כיום במדינה 475,680)%1.21(משפחות באי-ביטחון תזונתי, מתוכן 825,312)%7.9(באי-ביטחון תזונתי חמור. עלות סל המזון להבטחת התזונה הבסיסית מזון בקרב נתמכי הסיוע עומדת על 058,2 שקלים חדשים ומהווה %9.37 מההכנסה החודשית הממוצעת אף העידו כי הם או מבוגרים אחרים בבית הגיעו למצב של רעב. באמנה זו מכירות בזכות כל אדם לרמת חיים נאותה עבורו ועבור משפחתו, לרבות מזון". בשווי 15.1 מיליארד שקלים, ובבתי החולים ניתן להציל 4.10 מיליון ארוחות בשווי 55 מיליון שקלים. לבסוף, הייצור של מזון שאינו נצרך, מוביל לבזבוז שטחים חקלאיים שיכלו לשמש לשתילת גידולים חקלאיים ולהגדלת שיעור הפחמן הדו-חמצני הנספג מהאוויר. הצעת חוק זו נועדה להסדיר את סוגיית אובדן מזון, שהיא בעלת השלכות שליליות רחבות היקף על על פי סקר הרכב הפסולת הארצי שפרסם המשרד להגנת הסביבה בשנת 2014, שאריות המזון מהוות כ-%30 מסך הפסולת הנזרקת מבתים פרטיים. על זאת יש להוסיף, כי לפי דוח העוני ואי-השוויון של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2022, מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני במדינה עומד על כ-95.1 לפי דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" לשנת 2023, אחד מכל שלושה ילדים חי באי-ביטחון הנדרשת לקיום מאוזן ותקין למשפחה בת 5 נפשות, עומדת על 431,3 שקלים חדשים לחודש. ההוצאה על נטו למשק הבית. %8.47 מנתמכי הסיוע העידו כי צמצמו או דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי, בהשוואה ל-%1.16 בלבד מהאוכלוסייה הכללית. %8.77 מן הנתמכים העידו כי האוכל שקנו לא הספיק ולא היה להם די כסף כדי לקנות עוד, זאת בהשוואה ל-%1.18 בלבד שהעידו על כך באוכלוסייה הכללית. %54 מהנתמכים העידו שאכלו פחות ממה שרצו כי לא היה להם מספיק כסף כדי לקנות אוכל ו-%3.35 מציאות זו אינה מתיישבת עם אחריות המדינה ומחויבותה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966 הקובעת כי "מדינות שהן צד לפי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022 שפרסם ארגון "לקט ישראל" בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וארגונים נוספים, היקף המזון האבוד במדינה הינו 6.2 מיליון טונות, ששווה כ-1.23 מיליארד שקלים. שווי המזון הבר-הצלה במדינה הינו 1.8 מיליארד שקלים. סך אובדן המזון במקטע המוסדי בשנת 2022 הינו 226 אלף טון. כמות אובדן מזון לשנה בבתי חולים הינה 23 אלפי טון שמהוות כ-%32 מצריכת המזון המוסדית. כמות המזון הבר-הצלה במקטע זה שוות ערך ל-64 מיליון ארוחות לצד זאת, כאשר מזון נזרק ומתפרק במטמנות פסולת, נוצרים תהליכים אשר מובילים להפרשת גז מתאן, שהוא גז חממה אשר פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלו גבוה פי 84 ביחס לפחמן דו-חמצני בטווח הקצר)20 שנה(, ופי 28 בטווח הארוך)100 שנה(. בנוסף, הייצור וההובלה של מזון דורשים אנרגיה, המופקת בדרך כלל באמצעות שריפת דלקים מאובנים כמו נפט וגז טבעי. כאשר מזון מתבזבז, כל האנרגיה שהושקעה בייצורו והובלתו גם היא מתבזבזת, מה שמוביל לפליטת גזי חממה לא נחוצות. בגופים ציבוריים, ובמקומות הסעדה הפועלים במסגרתם, כגון חדרי אוכל וקפיטריות במשרדי ממשלה, בכנסת, בבתי משפט, ברשויות מקומיות, במוסדות להשכלה גבוהה וכן במוסדות ציבוריים