הצעת חוק המרכז להנצחת מורשתו של הנשיא יצחק נבון, התשפ"ו-2025

ובכללן תרבות יהדות ספרד והמזרח. שזר(. המסדירים את פעילותם של המרכזים שהוקמו למטרה זו ומניחים קווים לניהולם והפעלתם. ספרדי", היה למחזה המצליח ביותר מאז קום המדינה. וספרות עברית. את שירותו הציבורי החל בש"י, שירות הידיעות של ההגנה. לאחר מלחמת העצמאות כיהן כדיפלומט באורוגוואי ובארגנטינה ועם שובו לישראל שימש כמזכירו הפוליטי של שר החוץ משה שרת. ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון. השונות היה נר לרגליו. מתוך דאגה לשכבות החלשות ומתוך רצון בחברה צודקת יותר, הנשיא חרש את יצחק נבון העניק למוסד הנשיאות יוקרה ועוצמה מוסרית. תקופת כהונתו התאפיינה בתחושת אחדות, הנצחת דמותו ופועלו של יצחק נבון, כאחת מן הדמויות ההיסטוריות שעיצבו את תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל ובמדינת ישראל, היא צורך חינוכי ולאומי, הדר בכפיפה אחת עם הרצון לפעול, בהתאם למורשתו לצמצום הפערים בחברה, לחיזוק הלכידות החברתית ולהעמקת תחושת הסולידריות בין כל שכבות האוכלוסייה בישראל וזאת, בין היתר, בדרך של הכרת תרבויות ישראל השונות וטיפוחן המחוקק הכיר בצורך זה באשר לדמויות היסטוריות מרכזיות אחרות, וכך נחקקו חוקים שמכוחם הוקמו ופועלים מרכזים חינוכיים המנציחים את פועלם של האישים המרכזיים בתולדות מדינת ישראל)דוגמת: ראשי הממשלה דוד בן-גוריון, יצחק רבין, מנחם בגין ונשיאי ישראל יצחק בן-צבי וזלמן הצעת החוק מבוססת, בין היתר, על העקרונות שנקבעו בחוקים השונים להנצחת אישים, כאמור לעיל, הנשיא החמישי יצחק נבון אשר נפטר ביום שישי, כ"ד בחשוון התשע"ו)6 בנובמבר 2015(, מילא שורה ארוכה של תפקידים בחיים הציבוריים בישראל, השפיע השפעה משמעותית על עיצוב דמותה ואופייה של המדינה בשלבי הקמתה בשנות כהונתו של דוד בן גוריון כראש ממשלה, ולאחר מכן בשורה של תפקידים ציבוריים החל מחבר כנסת, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות וכלה בכהונה הרמה של נשיאה החמישי של מדינת ישראל. בנוסף, היה נבון סופר, מחזאי ואיש חינוך שתרם תרומה ניכרת, נטועה ושורשית לחיי התרבות בישראל, בדגש על תרבות יהדות ספרד ושפת הלדינו. המחזה שכתב, "בוסתן הנשיא נבון נולד בשנת 1921 בירושלים. הוא היה בוגר המחזור הראשון של התיכון שליד האוניברסיטה ובעל תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בפדגוגיה, תרבות האסלאם, השפה הערבית בשנת 1952 מונה להיות מנהל לשכת ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בתפקיד מרכזי זה כיהן נבון יותר מעשור והיה לאיש אמונו של ראש הממשלה הראשון. בשנים שלאחר מכן פעל בתחומי חינוך, וגולת הכותרת לפעילותו זו הייתה בייזום והוצאה לפועל של המבצע לביעור הבערות – מבצע רחב היקף ללימודי עברית למבוגרים. בשנת 1968 נבחר לכנסת, בה שימש במספר תפקידים וביניהם סגן יושב ראש הכנסת ביום כ"ב באייר התשל"ח)29 במאי 1978(, נבחר יצחק נבון לכהן כנשיאה החמישי של מדינת ישראל. בתקופת כהונתו כנשיא חתר נבון ללכידות חברתית ולסולידריות. קירוב הלבבות בין העדות והדתות הארץ, לאורכה ולרוחבה, נפגש עם קהילות ישראל וסלל מסילות אל לב ליבה של ההוויה הישראלית. בית הנשיא היה בית פתוח לכל אדם ונגיש לכל נושא. לא בכדי כונה הנשיא נבון לאחר מותו "נשיא העם".