הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - חובת פרסום שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים), התשפ"ה-2025

ניגוד עניינים ושעליו להיות מחויב לאינטרס הציבורי בלבד ולא לפעול מתוך שיקולים זרים או אינטרסים אישיים. עניין זה מבוסס על עקרונות אמון הציבור, שמירה על טוהר המידות ומינהל תקין. החוק, וכן הוראות של חוקים ותקנות נוספים, הוראות ביצוע מנהליות והוראות שנקבעו במסגרת הסכמי המדינה בתחום משאבי האנוש.'שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים")להלן – השאלון(. מדובר בטופס שבו מפרט המועמד את קשריו העסקיים, ענייניו האישיים וענייניהם של קרובי משפחתו העלולים להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד מתחייב לקבל על עצמו מגבלות מסוימות למניעת ניגוד העניינים. עקרון יסוד במשפט הציבורי הוא שאסור לנושא משרה במגזר הציבורי והמינהלי להימצא במצב של חוק שירות המדינה)מינויים(, התשי"ט–1959)להלן – החוק(, מסדיר את נושא המינויים לחלק מהמשרות בשירות המדינה וקובע הוראות וכללים שונים בתהליך קבלת אדם לשירות המדינה. הוראות עבודה קיבוציים, קובצו ל"תקנון שירות המדינה")להלן – התקשי"ר(המסדיר את ניהולו של שירות סעיף 6.13 לתקשי"ר)עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים(מסדיר את היבט מניעת ניגוד העניינים במגזר הציבורי על ידי קביעת הליך לבחינת סוגיית ניגוד העניינים של מועמד, בין היתר על ידי מילוי עניינים במהלך מילוי תפקידו הציבורי. במידת הצורך, כאשר עולה חשש לניגוד עניינים נקבע כי יש להחתים את המועמד על "הסדר למניעת ניגוד עניינים")להלן – ההסדר(. ההסדר הוא מסמך הנערך על ידי היועץ המשפטי לממשלה או היחידה הממשלתית הרלוונטית בשיתוף המועמד לתפקיד ציבורי. בהסדר מפורטים העניינים העלולים להעמיד את המועמד במצב של חשש לניגוד עניינים ובו הוא גם סעיף 634.13 לתקשי"ר מחיל את חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, על הסדר למניעת ניגוד העניינים והנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1005.3 קובעת כי לאחר השלמת הסדר כאמור יוכל כל מבקש לקבל עותק מההסדר למעט החלקים שנקבע כי יהיו חסויים. ואולם, הגישה שננקטת כיום נעדרת שקיפות