הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה) (הארכת מועד לבקשת קבלת מימון), התשפ"ו-2025

במועד הקבוע לכך בחוק הרשויות המקומיות)מימון בחירות(, התשנ"ג–1993)להלן – חוק המימון(. בתקופת חלון הזמנים הנוסף. א' התשפ"ד)27 בפברואר 2024(בלבד, ובכפוף לכך כי המועמדים יעמדו ביתר הוראות חוק המימון. ההודעה בזמן, כך שיוכלו לקבל מימון להוצאותיהם בתקופת הבחירות. השכל)פ/25/4593(. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתשרי התשפ"ו)2025.10.20(ביום י"ח באדר א' התשפ"ד)27 בפברואר 2024(התקיימו בחירות לרשויות המקומיות במדינת ישראל. הבחירות התקיימו במועד זה לאחר שנדחו במספר חודשים, בשל מלחמת חרבות ברזל שפרצה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד)7 באוקטובר 2023(. הבחירות התקיימו בעיצומה של המלחמה וחרף העובדה שמועמדים רבים שהו באותה עת בשירות מילואים או תרמו למאמץ המלחמתי בדרכים אחרות. עקב כך, חלק מהמועמדים לרשויות המקומיות לא הספיקו לבקש ולקבל מימון להוצאותיהם בתקופת הבחירות ביום כ"א בסיוון התשפ"ד)27 ביוני 2024(, פורסמה הוראת שעה לחוק הרשויות המקומיות)מימון בחירות()הוראת שעה(, התשפ''ד–2024)להלן – הוראת השעה(, אשר העניקה תקופה נוספת של 30 ימים להגשת ההודעה לפי סעיפים 11 או 12 לחוק המימון)להלן – חלון הזמנים הנוסף וההודעה(. אלא שבפועל, בשל היארכות מלחמת חרבות ברזל וגיוס המילואים הנרחב, חלק מהמועמדים לרשויות המקומיות לא הספיקו להתוודע להוראת השעה ולחלון הזמנים הנוסף, ובהתאם – גם לא הספיקו להגיש את ההודעה על כן, מוצע לקבוע כהוראת שעה כי שר הפנים יהא רשאי לקבל הודעה מסיעה, רשימה, מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות בהתאם לאמור בסעיפים 11, 12 ו-12א בחוק המימון, גם אם זו הוגשה באיחור ולא במסגרת לוחות הזמנים הקבועים בחוק המימון או בחלון הזמנים הנוסף, אם הוא סבור כי מן הצדק לעשות כן. וזאת, ביחס למועמדים לבחירות שהתקיימו ביום י"ח באדר יצוין, כי תכליתה של הוראת השעה המוצעת מוצאת שורשיה בצידוק מיוחד וחריג במינו – הקושי המשמעותי שחוו מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ביום י"ח באדר א' התשפ"ד, לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו בדין להגשת ההודעה בהתאם לאמור בסעיפים 11, 12 ו-12א בחוק המימון, וזאת, בשל גיוס המילואים הנרחב כאמור שמנע ממועמדים להתוודע לחלון הזמנים הנוסף ולהגיש את הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת שרן מרים