הצעת חוק תרומת זרע, התשפ"ה-2025

נתון לפיקוח ממשלתי דל. בשונה ממרבית המדינות המערביות, עד כה לא נחקק בישראל חוק המסדיר את בריאותיות הנגזרות מכך, בעיות אתיות, הלכתיות וחוסר וודאות לתוכה גדלים אלפי ילדים ועוד. אב משותף מבלי לדעת זאת. התורמים, אך בפועל אין גוף גג המאחד בין כל בנקי הזרע, שיאכוף איסור זה. לערוך שינויים רבים בתחום המהותי ובתחום הניהולי כאחד. בעקבות דוח המבקר הוקמה ועדה כעבור שנתיים, אולם המלצות הוועדה לא הגיעו עד עתה לכדי חקיקה. שוק תרומות הזרע בישראל הוא שוק רחב ופרוץ, אשר למרות השפעתו רחבת וארוכת הטווח, הוא פעילותם של בנקי הזרע ותרומות הזרע, ואין כל מאגר נתונים מסודר המרכז את הנושא. נוסף על כך, אין הנחיות המחייבות בדיקות גנטיות לתורמים ואף אין הוראה לגבי מספר התרומות המותרות או לגבי מספר הצאצאים המקסימלי לכל תורם. מצב זה יוצר שורה של בעיות, ביניהן חשש מגילויי עריות וסכנות בהיעדר מנגנון המסדיר את תרומות הזרע בישראל נוצר חוסר במידע באשר למספרם הכולל של הילדים שנולדו עד היום מתרומת זרע וכן באשר למספר הילדים שנולדו לכל תורם. כמו כן לא ניתן לפקח על תורמים שמפיצים את זרעם ביותר מבנק זרע אחד ועל ההסתברות למפגש אקראי בין אחים החולקים בישראל קיימים כיום יותר מ-12 בנקי זרע הפועלים מכוח נוהל המנהל הכללי של משרד הבריאות וכן עוד מספר בנקי זרע הפועלים באופן פרטי. נוהל זה מתיר לכל מנהל בנק לפעול על־פי שיקול דעתו האישי בכל הנוגע למספר תרומות הזרע לכל תורם. נוסף על הבעיה של אי-הגבלת מספר התרומות מכל תורם, קיים חוסר בהסדרה של מתן תרומה למספר בנקי זרע במקביל. כיום, תרומה למספר בנקים אסורה על בדוח מבקר המדינה 57ב' לשנת 2006 התריע מבקר המדינה מפני אי סדר בבנקי הזרע בישראל ואי עמידה בנהלים הפנימיים של בנקי הזרע בנוגע להגבלת מספר הילדים מכל תורם. כמו כן, נקבע כי יש מקצועית רב תחומית לבדיקת הנושא, אשר מסרה בשנת 2010 את מסקנותיה במגוון נושאי פריון ולידה