הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - תקופת לידה והורות לגבר), התשפ"ה-2025

סעיף 6)ח()1ב(לחוק שנוסף בשנת 2017 זכאי האב לתקופת לידה והורות של שבוע, במקביל לתקופת גברים לקחו חופשת לידה, נתון שלמעשה מעיד על אי יישום החוק. נופל בעיקר על הנשים, מה שמהווה חסם משמעותי עבורן מהתפתחות בשוק העבודה, היות והמעסיקים חוששים מהיעדרויות הנשים עקב מטלות הקשורות בגידול הילדים. ההורי)209-177:)2(178,2008,Care and Development Child Early(. תוספת של שבועיים, בהם התינוק ישהה ותחושת ביטחון. מתוך דו"ח של מכון טאוב(. ופרופ' קווין לנג בשיתוף אוניברסיטת בוסטון(. בנוסף, נמצא כי %61 מהנשים הלא מועסקות, מדווחות מתוך דו"ח של מכון טאוב(. חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954)להלן – חוק עבודת נשים(, קובע כי תקופת הלידה וההורות בתשלום היא בת 15 שבועות לאחר לידת ילד בריא לאם בריאה. חוק עבודת נשים מאפשר היום לאב בסעיף 6)ח()1(לחלוק את תקופת הלידה וההורות עם האם, ולהחליפה לאחר ששה שבועות. בנוסף, לפי הלידה וההרות של בת זוגו, וזאת בתנאי שבת הזוג ויתרה על דמי הלידה שהיא זכאית להם בשבוע ה-15 לתקופת הלידה וההורות שלה. ואולם, במצב הקיים כיום, גברים מעטים מנצלים את הזכות שניתנת להם בחוק כך שהזכות כמעט שאינה מיושמת בפועל. לראיה, בשנת 2013 היו מעל ל-000,170 לידות ורק 447 על פי נתוני הלמ"ס, העובדים בישראל בכלל, והגברים בפרט, עובדים שעות נוספות רבות. %37 מהגברים בישראל עובדים בממוצע למעלה מ-10 שעות ביום)המועצה הלאומית לכלכלה, הוועדה לבחינת שבוע עבודה(, ולמעלה מ-%20 מהגברים עובדים מעל ל-50 שעות בממוצע בשבוע)דו"ח הלמ"ס(. העובדה שהגברים הינם עדיין המפרנסים העיקריים במשפחה, בנוסף לשעות הארוכות אותן הם מבלים במקום העבודה, גורמת לכך שהאבות אינם זוכים לחוויית האבהות וגידול ילדיהם. יוצא כי נטל גידול הילדים על פי מחקר מקיף שנערך באירופה, נוכחות אחד ההורים בחודשים הראשונים בחיי התינוקות משפרת את ביטחונם העצמי של התינוקות. נוכחות זו מונעת מהתינוקות את הקשיים הכרוכים בהתמודדות החברתית המאוד מוקדמת במעון היום, עוד לפני שהם מסוגלים להתמודד עמה כראוי. חוזק ועצמאות, טוען המחקר, צומחים במקום שבו יש אהבה, ביטחון וקבלה ללא תנאי, האופייניים לטיפול עם האב לאחר תקופת הלידה וההורות של האם, תעניק לתינוק מעבר קל יותר למוסדות לגיל הרך שיעור התעסוקה של הנשים בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD)מעל ל-%70(, בעוד ששכר הנשים בישראל נמוך ב-%30 בממוצע משל הגברים, נתון היוצר פער גבוה ביחס למדינות ה-OECD. פערים אלו מתרחבים עם השנים בהתאם לעלייה בגיל, כשהפער הגדול הוא בתקופת גיל הפריון של האישה)נתונים מחקרים נוספים הראו כי לאחר סיום התואר הראשון ישנו פער מיידי בשכר בין גברים לנשים. קצב גידול השכר של נשים בעלות תואר ראשון עומד על %9.2 בשנה, ואילו שכר הגברים גדל ב־%2.10 בשנה. על פי המחקר, אחת הסיבות לפער השכר היא תוספת של ילדים לתא המשפחתי. בקרב אקדמאים, הולדת ילד מפחיתה %5 משכר האם, אבל מעלה את השכר של האב ב-%7.2)מחקר ישראלי של ד"ר ארז סיניבר שהסיבה לכך היא טיפול בילדים ובבית. זאת לעומת %1 מהגברים הלא מועסקים מאותה הסיבה)נתונים