הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשפ"ה-2025

הצעת חוק זו גובשה בהמשך להמלצות הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981)להלן – חוק האימוץ(והליכי האימוץ בישראל, בראשות כבוד השופט)בדימוס(יהושע גרוס)להלן – הוועדה(. ועדה זו נדרשה לבחינת הצורך בתיקוני חקיקה של חוק האימוץ ולבחינת הליך האימוץ בישראל על כל שלביו, על רקע התמורות שחלו בחברה הישראלית מאז נחקק חוק האימוץ לפני קרוב לארבעים שנה, לאור העקרונות שהותוו במסגרת האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989, אשר מדינת ישראל אשררה בשנת 1991)להלן – האמנה בדבר זכויות הילד(. המלצת הוועדה הייתה לחוקק חוק אימוץ ילדים חדש אשר יחליף את החוק הקיים ויעגן בתוכו את המלצותיה. בהמשך להמלצה זו, נעשתה עבודה מקיפה של כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לבחינת המלצות הוועדה לצורך גיבוש נוסח סופי של הצעת החוק. עבודה מקיפה זו טרם הושלמה ואולם, על רקע התחייבות המדינה בבג"ץ 16/3217 המרכז הרפורמי לדת ומדינה התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים)פורסם בנבו, 2016.04.17()להלן – "בג"ץ 16/3217"(, הוחלט על פיצול הרפורמה בחוק האימוץ כך שבשלב הראשון יתוקן החוק הקיים רק בנוגע לתנאי הכשירות לאימוץ ולקביעת מנגנון התאמת מאמצים לילד, ובמקביל תושלם העבודה הבין-משרדית לצורך גיבוש חוק אימוץ חדש המתייחס לכלל המלצות ועדת גרוס ואשר יחליף את חוק האימוץ הקיים. סעיף 1 מוצע לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו יחד", תוך עמידה על כך שככל שמדובר במבקשים שהם בני זוג, נדרש קשר זוגי יציב וממושך, ללא קשר לסוג הזוגיות. הדרישה לקשר זוגי יציב וממושך באה לידי ביטוי במסגרת הדרישות להיכלל במאגר המיועדים לאמץ, שם נקבעה בסעיף 15ד)5(דרישה לפיה על מבקשים שהם בני זוג להראות כי ביום הגשת הבקשה חלפו 18 חודשים מיום נישואיהם או מהיום שבו החלו לקיים משק בית משותף. כפי שפורט בדוח ועדת גרוס)להלן – הדוח(, מאז נחקק חוק האימוץ, חלו שינויים חברתיים משמעותיים בארץ ובעולם, ובין היתר, בכל הנוגע לקיומן של משפחות חדשות. בהקשר זה, נחלקה הוועדה בדעתה ביחס לשאלה האם יש מקום לתת ביטוי לשינויים חברתיים אלו במסגרת תנאי הכשירות לאימוץ, ובפרט ביחס לכלל הקבוע בסעיף 3 לחוק האימוץ ולפיו "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד". בהמשך להודעת המדינה במסגרת בג"ץ 16/3217 מוצע לאמץ את אחת העמדות שהוצגו במסגרת דוח ועדת גרוס ולפיה יש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו יחד" ולהסתפק בדרישה לזוגיות יציבה וממושכת. כמו כן, סעיף 3 לחוק קובע חריגים לכלל של "איש ואשתו יחד" המאפשרים אימוץ על ידי מאמץ יחיד. עם ביטול הכלל מוצע לבטל אף את החריגים אלו. סעיף 2מוצע להוסיף לחוק הקיים את סעיפים 15א-15יב, כפי שיפורט להלן: סעיף 15א – מוצע להקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי מאגר מידע אשר יכלול שלוש רשימות נפרדות: רשימה של פונים שהגישו בקשות למתן רישיון אומנה והחלטות שניתנו בהן)להלן – מאגר האומנה(; רשימה של פונים שהגישו בקשות למתן רישיון אומנה ואשר נתנו את הסכמתם העקרונית לאמץ ילד בהמשך ונמצאו מתאימים לכך)להלן – מאגר אומנה עם אופק לאימוץ(ורשימה של פונים שהגישו בקשות לאמץ ילד לפי חוק האימוץ)להלן – מאגר האימוץ(. הקמת המאגר וחלוקתו לרשימות כאמור, נעשתה בהמשך להמלצות ועדת גרוס המבקשות להסתכל על האימוץ על פני רצף דרכי הטיפול בילדים בסיכון, תוך חתירה לקביעות ורציפות בגידולו של הילד. על מנת להביא לקביעות ורציפות כאמור, המליצה הוועדה על התייחסות לרצף האומנה והאימוץ כבר בשלב של גיוס ומיון הפונים המבקשים להיות אומנים ומאמצים כאשר, כפי שיובהר להלן, למטרה זו אף יש לחתור להאחדת תנאי הכשירות. הוועדה התייחסה למקרים בהם ילדים מושמים במשפחות אומנה ולאחר תקופה של ניסיונות שיקום וטיפול מתברר כי ההורים אינם מסוגלים לטפל בילד וכי יש מקום להכריז על הילד כבר אימוץ. בהתייחס למצבים כאלה המליצה הוועדה "כי השמתו של ילד באומנה, כאשר יש סיכוי כי בעתיד יהיה צורך למסרו לאימוץ, תיעשה תוך חתירה לכך שהילד יושם אצל אומנים שהביעו את הסכמתם העקרונית להפוך בהמשך למאמצים אם יהיה בכך צורך, ונבדק כבר בעת ההשמה באומנה כי הם מתאימים עקרונית לשמש