הצעת חוק סמכויות מיוחדות למאבק בארגוני פשיעה (הוראות שעה), התשפ"ו–2026

כללי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בפעילות הפשיעה המאורגנת בישראל. ארגוני הפשיעה לא מהססים להטיל את אימתם על אזרחים חפים מפשע, על מוסדות שלטוניים ועל רשויות מקומיות, תוך שימוש באמצעי לחימה ושיטות פעולה המאפיינות ארגוני טרור. בשל השימוש באמצעים אלו פעילותם של ארגוני הפשיעה אינה רק איום על ביטחון הפנים ועל הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה אלא גם איום אסטרטגי על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כדי להתמודד עם פעילותם של ארגוני הפשיעה, נחקקו כמה חוקים שנועדו לתת לרשויות אכיפת החוק כלים נוספים למאבק בהם, ובהם חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023, וחוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה–2024 (להלן – חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה). בהצעת חוק זו מוצע להקנות למשטרה כלים נוספים למאבק בארגוני הפשיעה: סמכות לערוך חיפוש סמוי במקום ובחומר מחשב; סמכות להשהות את הבאתו של חשוד בפני שופט ולעכב את פגישתו עם עורך דין. מאחר שההסדרים המוצעים בהצעת החוק חדשניים, ומאחר שיש בהם היבטים של פגיעה בזכויות חשודים, הגם שלתכלית ראויה, מוצע לקבוע כי הם ייקבעו כהוראת שעה לשלוש שנים, כדי שניתן יהיה לבחון את יעילותם. כמו כן מוצע לאפשר שימוש בפיקוח אלקטרוני לשם אכיפת צווי הגבלה שיפוטיים בתקופת תוקפו של חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה כמפורט בהמשך. סעיף 2 הפרק השלישי בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969 (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), קובע הוראות המסדירות את סמכות החיפוש הן בנסיבות שבהן נדרש לערוך חיפוש באמצעות צו חיפוש של בית המשפט והן בנסיבות שבהן לא נדרש צו כאמור. סעיף 26 לפקודה קובע כי ככלל, יש לערוך את החיפוש בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים, למעט בנסיבות המפורטות בו. בשל כך, כיום נערך החיפוש בשלבי החקירה הגלויה. ואולם, בשל דרכי ההתנהלות של ארגוני הפשיעה, החיפוש הגלוי עלול לא אחת לאפשר להם לפעול באופן שיסכל את החקירה. כמו כן, במקרים רבים מתקבל במשטרה מידע מודיעיני על פשע שעומד להתבצע, ועריכת החיפוש בלא ידיעת החשודים עשויה לסייע למשטרה למנוע אותו. משכך, כבר בשנות התשעים של המאה ה־20 המליצה ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס דב לוין ז"ל, שבחנה את מכלול סמכויות האכיפה שבידי המשטרה, להקנות למשטרה גם את הסמכות לערוך חיפוש סמוי. הצעה בעניין נכללה גם בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד–2014 (הצעות חוק הממשלה – 867, מיום י"ט באייר התשע"ד (19 במאי 2014)), שהונחה על שולחן הכנסת ה־19. בהצעת חוק זו מוצע לתקן את פקודת מעצר וחיפוש ולהוסיף לה, כהוראת שעה לשלוש שנים, את פרק שלישי1. בפרק זה מוצע להקנות למשטרה את הסמכות לערוך, באישור בית המשפט, חיפוש סמוי לעניין עבירות פשע חמור, הן במקום פיזי והן בחומר מחשב. לסעיף 31א המוצע מוצע להגדיר את המונחים המשמשים בפרק המוצע, ובהם: "עבירת פשע חמור" – עבירה שדינה שבע שנות מאסר ומעלה שנעברה או עומדת להיעבר במסגרת ארגון פשיעה, ועבירות חמורות נוספות אף אם לא נעברו במסגרת ארגון פשיעה, אך הן עבירות שמאפיינות ארגוני פשיעה: רצח, רצח בנסיבות מחמירות, ניסיון לרצח וגביית דמי חסות (סעיפים 300, 301א, 305 ו־428א לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין)), וכן עבירות בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין שדינן עשר שנות מאסר ומעלה. "נשיא בית המשפט המחוזי" – לרבות סגן נשיא בית המשפט המחוזי שהנשיא הסמיך לעניין מתן צווים לחיפוש סמוי, או שופט שהיה נשיא או סגן נשיא של בית משפט מחוזי. לסעיף 31ב המוצע מוצע להסמיך את נשיא בית המשפט המחוזי לתת צו לחיפוש סמוי במקום שלא בנוכחות המחזיק במקום ובלא ידיעתו ובלא נוכחות עדים שאינם שוטרים. צו כאמור יינתן אם התעורר חשד סביר כי נעברה או עומדת להיעבר עבירת פשע חמור, אם ביצוע החיפוש באופן סמוי חיוני לשם איתור חפץ הקשור לעבירה לשם מניעת היעלמותו או פגיעה בו או לשם איסוף מידע הנוגע לביצוע העבירה, ואם מטרת החיפוש תסוכל אם החיפוש ייערך באופן גלוי, וכן אם מדובר בעבירת פשע חמור שנעברה במסגרת ארגון פשיעה – המקום שייך לאדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה או משתמש בו (סעיף קטן (א)). מוצע לקבוע אילו פרטים ייכללו בבקשה לצו שתוגש לבית המשפט, ובפרט אם מדובר בבקשה בקשר לעבירה שנעברה או עומדת להיעבר במסגרת ארגון פשיעה, ואת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לתת החלטה, ובהם מידת הפגיעה בפרטיות (סעיפים קטנים (ב) עד (ד)). תוקפו של הצו לא יעלה על 60 ימים, ונימוקי בית המשפט למתן הצו לא יוצגו למחזיק המקום שבו ייערך החיפוש (סעיף קטן (ה)). מוצע לקבוע הוראות מיוחדות למקרה שהחיפוש נועד להיערך במקום שהמחזיק בו הוא מי שחל לגביו חיסיון מקצועי (להלן – בעל חיסיון מקצועי) או שהוא אדם העושה שימוש במקום. כדי להגן על האינטרס של שמירת החיסיון, בקשה לחיפוש כאמור תוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, החלטת בית המשפט תכלול נימוקים המתייחסים להיבט זה של החיפוש, והמפקח הכללי של משטרת ישראל (להלן – המפכ"ל) יגיש ליועץ המשפטי לממשלה אחת לחודש דוח על צווים לחיפוש סמוי במקום (סעיפים קטנים (ב)(6) ו־(ו)). עוד מוצע לקבוע כי ככלל לא תותר עריכת חיפוש סמוי לפי צו יותר מפעם אחת, אלא אם כן בית המשפט יאשר זאת או אם הממונה על החקירה יאשר לבצע חיפוש נוסף בתוך 48 שעות ממועד תחילת החיפוש, ובלבד שמטרות החיפוש לא הושגו בחיפוש הראשון והתקיימו נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש (סעיף קטן (ז)). מאחר שהחיפוש הסמוי נעשה ללא עדים, מוצע לקבוע כי החיפוש יתועד בתיעוד חזותי (סעיף קטן (ח)). לסעיף 31ג המוצע לעניין ההסדר של חיפוש סמוי בחומר מחשב, מוצע להסמיך את נשיא בית המשפט המחוזי לתת צו לחיפוש בחומר מחשב, לערוך בו חיפוש ולהעתיקו, שלא בפני עדים, בלי לתת למחזיק או למשתמש בחומר המחשב להיות נוכח בחיפוש ובלא ידיעתו, אם התעורר חשד סביר שנעברה או עומדת להיעבר עבירת פשע חמור, ובכלל זה אם מדובר בעבירת פשע חמור במסגרת ארגון פשיעה – חומר המחשב שייך לאדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם הדבר דרוש לגילוי, לחקירה או למניעה של עבירה כאמור, לגילוי או לתפיסה של עבריינים שעברו עבירה כאמור או לחקירה לצורכי חילוט רכוש הקשור בעבירה כאמור, כקבוע בסעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979 (להלן – חוק האזנת סתר) (סעיף קטן (א)). על החיפוש יחולו הוראות חוק האזנת סתר בכל הנוגע לאופן הגשת הבקשה והערעור עליה, דינן של שיחות חסויות שנקלטו בדרך אגב, האזנות אסורות, האזנות לשיחות חסויות, מחיקה וביעור של חומר האזנה, סמכויות עזר וראיות. הכללים לעניין מחיקה וביעור של חומר מחשב שנתפס לפי ההסדר המוצע ייקבעו על ידי השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ועד לקביעתם יחולו הכללים שנקבעו לעניין זה לפי חוק האזנת סתר (סעיף קטן (ב)). יובהר כי קבלת מידע מכוח צו לחיפוש סמוי בחומר מחשב לא תיחשב האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר (סעיף קטן (ח)). מוצע לקבוע אילו פרטים תכלול הבקשה לצו לחיפוש סמוי בחומר במחשב והשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה (סעיפים קטנים (ג) עד (ה)). בית המשפט יקבע בצו את היקף העיון בתוצרי החיפוש ולא ניתן יהיה לעיין במידע מעבר לכך או לעשות בו כל שימוש. אם בית המשפט ייווכח כי די בעיון חלקי בחומר המחשב כדי להשיג את מטרת החיפוש, עליו להתיר עיון חלקי ולא מלא (סעיף קטן (ו)). תוקפו של הצו לא יעלה על 30 ימים, וזאת לשם מימוש פעולת החדירה לחומר מחשב, החיפוש בו והעתקתו (סעיף קטן (ז)). לסעיף 31ד המוצע מוצע לקבוע כי תינתן עדיפות להוצאת צו חיפוש גלוי, קרי צו שמי שהצו הוצא כלפיו יודע על קיומו ונוכח בעת עריכת חיפוש מכוחו, על פני הוצאת צו לחיפוש סמוי. לסעיף 31ה המוצע מוצע לקבוע חובת סודיות של המידע שהתגלה בחיפוש סמוי, שדין הפרתה שלוש שנות מאסר. לסעיף 31ו המוצע מוצע לקבוע חובת דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וליועץ המשפטי לממשלה על יישומו של הפרק המוצע. יצוין כי כל ההוראות הקבועות כיום בפקודת מעצר וחיפוש לעניין תפיסת חפצים שהתגלו בחיפוש, יחולו גם על חיפוש סמוי לפי ההסדר המוצע. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת את התנאים הדרושים לעריכת חיפוש אם העבירה עומדת להיעבר, את האפשרות ליידע בדיעבד את מי שצו החיפוש הוצא כלפיו בדבר החיפוש, ואת הצורך בקיומה של הוראת סודיות ספציפית כמוצע בסעיף 31ה. סעיף 3 לפסקה (1) סעיף 29 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן – חוק המעצרים), קובע כי יש להביא אדם שנעצר בפני שופט בתוך 24 שעות משעת מעצרו, וכן קובע הוראות למקרה שבו המועד האמור חל בשבת או בחג. בשל דרכי פעולתם של ארגוני הפשיעה, הבאתם של חברים בהם לבית המשפט בתוך פרק זמן כה קצר מאפשרת להם ולחברים אחרים בארגון הפשיעה לנקוט פעולות שישבשו את החקירה. מוצע לתקן את הסעיף האמור ולקבוע כי במקרה של עבירת פשע שנעברה במסגרת ארגון פשיעה, יהיה רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה להשהות את הבאת העצור בפני שופט לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר. לפסקה (2) סעיף 34 לחוק המעצרים קובע כי אם ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עימו, יאפשר זאת האחראי על החקירה בלא דיחוי. בשל אופי פעילותם של ארגוני הפשיעה, פגישת העצור עם עורך דינו, שלא אחת הוא עורך דין שמייצג פעילים אחרים באותו ארגון פשיעה, עלולה לגרום לשיבוש החקירה. על כן מוצע לקבוע כי קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה יהיה רשאי לעכב פגישה עם עורך דין של עצור החשוד בעבירת פשע שנעברה במסגרת ארגון פשיעה לתקופה שלא תעלה על 48 שעות משעת המעצר. יצוין כי כבר כיום מנויות בסעיף 34(ה) ו־(ו) לחוק המעצרים נסיבות המאפשרות לעכב את פגישתו של עצור עם עורך דינו לתקופות של 24 או 48 שעות אם הפגישה עלולה לשבש את מעצרם של חשודים אחרים, להפריע לגילוי ראיה או לתפישתה או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת או אם מניעתה דרושה כדי לסכל עבירה או כדי לשמור על חיי אדם. סעיף 4 חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה קובע הסדר ייחודי, שנקבע כהוראת שעה לשנתיים ואמור לפוג בסוף חודש דצמבר 2026. בין השאר החוק מסמיך את נשיא בית המשפט המחוזי או את סגנו, לבקשת המפכ"ל או ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, להטיל בצו מגבלות על אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה (להלן – צו הגבלה שיפוטי), אם שוכנע כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיוניות למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. מוצע לתקן את החוק האמור ולהסמיך את בית המשפט לכלול בצו גם הוראה בדבר שימוש באמצעי פיקוח טכנולוגי, אם שוכנע כי השימוש באמצעי זה נדרש בשל אפשרות ממשית להפרה של צו ההגבלה השיפוטי או בשל הסכנה הנשקפת מהאדם שכלפיו הוצא הצו. יוזם: חבר הכנסת צביקה פוגל