הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - הרחבת ההגדרה חבלת שירות), התשפ"ה-2025

הפסקות או סטיות של ממש שאין להם קשר עם השירות או אל הדרך. את הסייג לגבי חבלה בדרך למחנה או ממנו, לפיו ייראו כחבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות בעקבות מסקנות הוועדה הציבורית לבחינת הזכאות לסיוע מאגפי השיקום, אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון – ועדת גורן, תוקנו חלק מחוקי השיקום באופן המבחין, לעניין התנאים להכרה בזכאות, בין חיילי מילואים ושירות חובה ובין חיילים בשירות קבע. תיקון זה קבע, בין השאר, כי זכאותם של חיילים בשירות קבע לזכויות לפי חוקי השיקום תינתן אם החבלה היא "חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעולה כאמור, או שנסיבותיה ואופייה ייחודיים לשירות הצבאי. לעומת זאת, חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות מילואים, יוכרו כזכאים כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותם ועקב שירותם. כמו כן, סעיף 2א לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה)תגמולים ושיקום(, התש"י–1950)להלן – חוק משפחות חיילים(, קובע לגבי חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות מילואים כי יראו חבלה שנגרמה בדרכו של החייל אל המחנה או ממנו וגרמה למותו כחבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה הייתה כדין ולא חלו בדרך מאז מלחמת חרבות ברזל, כוחות הביטחון יצאו מביתם למשימות ביטחוניות, מתוך תחושת שליחות עמוקה ומסירות אין קץ. לצערנו, חלקם שילמו בחייהם גם בדרך אל תפקידם או ממנו. לפיכך מוצע לבטל