הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ה-2025

בהיבטים נפשיים, אשר חייב מתן סיוע מקיף. פגיעות מיניות, פגיעות חברתיות ופגיעות כלכליות. לאור זאת, יש צורך בגיבוש מדיניות חקיקתית בנדון. מינה שר החינוך דאז זבולון המר ז"ל והיא בדקה, במשך חמש שנים, עשר כתות שפעלו בישראל. מסקנות הוועדה היו כי חלק מהכתות הן פוגעניות ומסוכנות וכי הפעילות העבריינית המבוצעת במסגרת הכתות ואימונים ללא רישיון, הונאה באיסוף תרומות וכספים ואלימות כלפי המתנגדים בקבוצה וכלפי החברים נפגעות; חינוך וחקיקה. בשנים האחרונות נחשפנו למספר מקרים של כתות פוגעניות בישראל. בחלק מהמקרים החברות בכת היוותה עבור הנפגע ובני משפחתו משבר שורשי עמוק הן בהיבטים חברתיים, הן בהיבטים כלכליים והן מאפייניה של התופעה, כפי שעולים מאותם מקרים שנחשפו, מצביעים על כך שהמגויסים לכתות עוברים תהליך המרה במטרה להשיג שליטה, נאמנות ומחויבות מוחלטת להנהגת הכת. קשת הפגיעות שעלולות להיגרם כתוצאה מחברות בכת פוגענית היא רחבה, וכוללת פגיעות נפשיות, פגיעות פיזיות, עם השנים גברה ההכרה בצורך בחוק שיתמודד עם תופעה זו. כבר בשנת 1987 פורסמו מסקנות ועדה בין-משרדית, בראשות חברת הכנסת מרים תעסה-גלזר, לבדיקת תופעת הכתות בישראל. את הוועדה נוגעת במספר תחומים, ביניהם העלמות מס, פגיעה בחוקי ההגירה, סחר או שימוש בסמים, אגירת נשק בה. המלצותיה התמקדו בארבעה תחומים עיקריים: איסוף; ריכוז והפצת מידע; עזרה לאוכלוסיות בשנת 2011 הקים שר הרווחה דאז, יצחק הרצוג, צוות משרדי על מנת לגבש קריטריונים לבחינת