הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה-2025

ולא העבריין. בעניין זה, יש להדגיש כי הן בדברי ההסבר לחוק איסור צריכת זנות, התשע"ט–2019, והן מדובר באוכלוסייה שעל המדינה להגן ולשקם אותה. ברי כי חקירה פלילית, פתיחת תיק במשטרה זו בשנים האחרונות. נוכח כל האמור מוצע לבטל את סעיף 215)ג(לחוק. ויוראי להב הרצנו)פ/25/1242(ועל ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי)פ/25/5946(. הצעת החוק זהה לפ/25/1242 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בתמוז התשפ"ה)2025.07.07(מוצע לבטל את עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות הקבועה בסעיף 215)ג(לחוק העונשין, התשל"ז– 1977)להלן – החוק(. ההיסטוריה החקיקתית של סעיף המטרד לשם עיסוק בזנות מלמדת כי עבירה זו הוצעה כ"כלי" להתמודדות עם תופעת זנות הרחוב, שעה שאותה עת לא היה כלי אכיפה מתאים נגד הזנות כשלעצמה. עם זאת, כיום תפיסה זו אינה רלבנטית עוד ואינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של חוק איסור צריכת זנות, השואפת לשיקום אוכלוסיות המצויות במעגל הזנות ורואה בהן את הקרבן, הגורם הנפגע בסעיף המטרה של החוק, צוין מפורשות כי אוכלוסיית הנשים והגברים שורדי זנות אינם מטרת החוק וכי ורישום פלילי של עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות כלפי אוכלוסיה זו עלול להקשות על הליך השיקום החשוב שלה, כמו גם על יציאה ממעגל הזנות. מעבר לכך, תיוג פלילי של האוכלוסיות בזנות בגין אישום זה עלול להעמיק את התופעות הפוסט טראומתיות, והחשיפה לחברה העבריינית ובסופו של יום להוביל להעמקת הניתוק מהחברה. יצוין כי תפיסה זו אף עולה בקנה אחד עם מגמת האכיפה הנמוכה של עבירה הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברות הכנסת יסמין פרידמן ואבתיסאם מראענה)פ/24/3644(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת יסמין פרידמן