הצעת חוק העונשין (תיקון - ביטול עבירת המטרד על ידי עיסוק בזנות), התשפ"ה-2025

רלוונטית עוד, היא עומדת בניגוד מוחלט לאופן שבו החברה הישראלית ואף הרשות המחוקקת רואות היום את הזנות ואת הנשים וגברים שהם קורבנות בתוכה. אוכלוסייה זו, כמו גם על יציאה ממעגל הזנות. כנפגעת. סעיף זה לא רק הופך את הקורבן לנאשמת, אלא גם פוגע באופן ישיר באפשרות שלה להשתקם אותן – בדיוק במקום שבו המדינה הייתה אמורה להושיט יד ולעזור להן. עיסוק בזנות. ביטול סעיף קטן זה נכלל בהצעות חוק הממשלה – מספר 1860, אשר עברה בקריאה הראשונה ומפרטת אף היא את הסיבות לביטול העבירה. ויוראי להב הרצנו)פ/25/1242(. הצעת החוק זהה לפ/25/1242 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בתמוז התשפ"ה)2025.07.07(עבירת ה"מטרד" היא עבירה מיושנת ושטעות עמוקה ביסודה. לא זאת בלבד שהיא ארכאית ואינה באופן ספציפי, התפיסה העומדת בבסיס העבירה אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של חוק איסור צריכת זנות, התשע"ט–2019, לפיו האוכלוסייה המצויה במעגל הזנות היא הגורם הנפגע. שכן, ברי כי חקירה פלילית, פתיחת תיק במשטרה ורישום פלילי של עבירת המטרד לשם עיסוק בזנות, כלפי מי שנמצא במעגל הזנות – עלולים לתייג ולהכתים את העוסק בזנות, ולהקשות על הליך השיקום החשוב של במציאות שבה כבר ברור לכולן ולכולם שנשים המצויות בזנות הן הקורבן – אין שום הצדקה להשאיר את הסעיף הזה בחוק העונשין. לא ייתכן שהמדינה תמשיך להפליל את מי שהיא בעצמה מכירה בה ולצאת ממעגל הזנות. הרישום הפלילי שהוא יוצר מלווה את הנפגעות לאורך כל חייהן, מכתים ומסמן על כן, מוצע לבטל את סעיף 215)ג(לחוק העונשין, התלש"א–1977, אשר קובע עבירה של מטרד לשם הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברות הכנסת יסמין פרידמן ואבתיסאם מראענה)פ/24/3644(ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת יסמין פרידמן