הצעת חוק קידום החקלאות, התשפ"ו-2026

ריכוזיות בענף, התמודדות עם רגולציה כבדה, עלייה במחיר התשומות, קרקע, מים ועובדים, השלכות שינויי אקלים, חוסר וודאות בשל שינויי מדיניות ועוד. ביטחון המזון של ישראל והדורות הבאים. פתוחים ומגוון ביולוגי – פעילות חקלאית מונעת השתלטות בלתי מבוקרת של שטחים עירוניים ומסייעת לשימור נופים טבעיים ובתי גידול לבעלי חיים; ניהול מים, אדמה ומשאבי טבע – החקלאות עושה שימוש והשבה של מי קולחין ושיפור קליטת מי נגר למניעת סחף אדמה, הגברת פוריות האדמה, וזאת באמצעות 13 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 749. החקלאות מהווה יסוד מרכזי בתולדותיה, בכלכלתה ובזהותה של מדינת ישראל והיא הבסיס לחגי ישראל ולתרבות הישראלית. מאז הקמת המדינה, החקלאות הישראלית התפתחה והפכה למרכיב משמעותי בביטחון המזון, בכלכלה, בהתיישבות ובשמירה על השטחים הפתוחים. לצד זאת, חקלאים ניצבים בפני אתגרים משמעותיים, ובהם ירידת כדאיות לעבודה בענף, תחרות מול ייבוא תוצרת חקלאית, לאור האמור עולה צורך להגדיר את החקלאות כתשתית לאומית במדינת ישראל וכמרכיב מרכזי בחוסנה הלאומי, להגביר את מעורבות שר החקלאות וביטחון המזון)להלן – השר(, בגורמי הייצור בחקלאות)קרקע, מים, עובדים, הון וביטוח(וכן לקבוע אמצעים לתמיכה בענף ולחזק את יציבותו למען גידול האוכלוסייה בישראל מחייב את פיתוחה והצמחתה של החקלאות באופן נמרץ. לחקלאות חשיבות עליונה אף בשל השירותים שהיא מספקת למדינה, ובכלל זה: ביטחון מזון – הבטחת אספקת תוצרת חקלאית טרייה ומגוונת, הפחתת תלות בייבוא ושמירה על יציבות מחירים; שמירה על שטחים בשיטות מתקדמות לניהול בר-קיימא של משאבי הטבע, וביניהן שימוש מושכל במקורות מים, מחזור