הצעת חוק עובדים זרים (תיקון - שימוש בכספי פיקדון למטרת גביית פיצוי נזיקי ולשיקום תשתיות), התשפ"ה-2025

מהארץ עם תום מועד השהות המותרת שלו בישראל. להישאר בישראל. שייפסקו לזכותו בפסק הדין, באמצעות הליך ההוצאה לפועל. אין לו בישראל נכסים שמהם ניתן יהיה לגבות את החוב. ולאפשר לגבות פיצוי נזיקי מכספי הפיקדון. גביית הפיצוי הנזיקי המוצעת תחול אך ורק במקרה שהפיצוי הפיקדון אינם ניתנים לעיקול. המגיעים לעובד הזר לעניין גביית פיצויים נזיקיים כאמור. בהקשר זה מוצע להטיל את חובת הפיקדון גם לפי היתר לפי חוק זה, ואם המעסיק לא עמד בחובה זו – לאפשר את גביית הכספים מהמעסיק עצמו. החבות הנזיקית בגין העדר כספים לפיצוי נפגעי נזיקין, תוכל להיות מגולגלת לפתחו של המעסיק שתרם במחדלו להעדר כספים לגבייה במקרה נזק. הוא יותר מ-%30, לפי קביעת שר הפנים. מסתננים השוהים במרכז שהייה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בתמוז התשפ"ה)2025.07.21(חוק למניעת הסתננות)עבירות ושיפוט(, התשי"ד–1954, וחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991)להלן – חוק עובדים זרים(כוללים הוראות שמטרתן למנוע הסתננות לישראל ושהייה בה שלא כדין. אחת ממטרותיה של חובת הפיקדון שנקבעה לפי חוק עובדים זרים היא לתמרץ את יציאתו של העובד הזר ואולם, הסעיפים שנוגעים לשימוש בכספי פיקדון שלא הוצאו על ידי העובד הזר מגשימים כיום, בנוסחם הנוכחי, בדיוק את התכלית ההפוכה: מתן תמריץ למסתננים ולשוהים שלא כדין בישראל דווקא להישאר בישראל. חוק עובדים זרים מסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות בדבר השימוש בכספי הפיקדון שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כמפורט בחוק. לגבי מסתננים נקבע בחוק כי כספי פיקדון שלא הוצאו או שנוכו ישמשו למטרת רווחתם ובריאותם של מסתננים השוהים במרכז שהייה. בפועל ייעוד הכספים למטרות אלה מעודד אותם כמו כן, במצב הדברים הרגיל, אדם שנפגע מפעולת אדם אחר ונגרם לו נזק, כגון נזק גוף או רכוש, יכול לפנות להליך משפטי אזרחי ולתבוע מאותו אדם פיצוי נזיקי בגין הנזק, ויכול לפנות ולגבות את הפיצויים לא כך הוא בנוגע למי שנפגע מעובד זר השוהה בישראל מכוח רישיון זמני או באופן בלתי חוקי, לרבות מסתנן או שוהה בלתי חוקי, שאין יכולת אמיתית לגבות את הפיצוי הנזיקי ממנו, שכן במרבית המקרים לפיכך, על מנת להגשים את תכליות החוקים המוזכרים לעיל, ואף להבטיח שאדם שנגרם לו נזק ממעשה פשיעה של עובד זר ששהה בישראל לא ייוותר ללא מענה, מוצע לתקן את חוק עובדים זרים לא שולם על ידי העובד הזר עליו הוטל, גם לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו, וראשית יגבה הפיצוי בדרך של עיקול מכספי הפיקדון שהופקדו עבור העובד הזר שעליו הוטל הפיצוי, וזאת למרות הכלל שכספי מוצע להבהיר כי כספים שהמעסיק היה צריך להעביר לפיקדון ולא העבירם, יראו אותם ככספים על מעסיק של עובד זר מסוג העובדים הזרים שלגביהם קיימת חובת הפקדת פיקדון – אף אם אינו מועסק יהיה בכך כדי להגביר את אכיפת חובת הפקדת הפיקדון שכן ככל ולא הופקדו כספים כדין לפיקדון, עוד מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות בדבר שימוש בכספי הפיקדון שלא הוצאו מחשבון הבנק על ידי העובדים הזרים למטרת גביית פיצויים נזיקיים המגיעים לפי פסק דין חלוט מעובד זר, ובכספים הנותרים – למטרת שיקום תשתיות בערים שבהן שיעור העובדים הזרים מתוך כלל התושבים כלומר, מוצע להסמיך את השר לקבוע כי ככל שאין בכספי הפיקדון כדי לכסות את סכום הפיצויים, או במקרה שבו הנתין הזר הוא מסתנן שלא עבד ולכן אין לו פיקדון, הסכום, כולו או חלקו, ייגבה מכספי פיקדונות של עובדים זרים או מסתננים שלא נמשכו על ידם, בשל חלוף הזמן או בשל אי-זכאות, או שנוכו מהם, ושכיום הם מיועדים למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל או למטרות רווחה או בריאות של