הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (תיקון - עצמאות הנציב וייעול הליכי בירור תלונות), התשפ"ה-2025

בערכאות)להלן – הנציבות(. סעיף 1 בעניינו. נוסף על כך, לעתים טענה נגד התנהלותו של מייצג המדינה בערכאות מציפה סוגיה ציבורית נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016)להלן – החוק(, ולמחוק את המילה במסגרת מילוי תפקידו. סעיף 2 אובייקטיבית ונטולת פניות. הכפפת הנציב בעניין זה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הנמנה על מבוקריו הנציבות. הצעת חוק זו נועדה לערוך שינויים בדרכי פעולתה של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה מניסיונה המצטבר של הנציבות עולה, כי לא פעם הנפגע הישיר, שמעמדו ביחס לנילון הוא מוחלש, חושש להתלונן בעצמו, מחשש שמא יבולע לו, ולכן גורם משפטי או ציבורי אחר מגיש תלונה באופייה, אשר לרוב אדם פרטי לא יידרש אליה, על אף חשיבותה. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 12)א(לחוק "במישרין" מנוסח הסעיף הנוכחי, כך שניתן יהיה להגיש תלונה גם אם אין פגיעה במישרין במגיש התלונה. בדומה לכך, סעיף 14)א(לחוק נציב התלונות על שופטים, התשס״ב–2002)להלן – חוק נציב התלונות על השופטים(, מאפשר הגשת תלונה על ידי כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק כי הסמכות לקבוע באלו מקרים מדובר בתלונה הנוגעת להפעלת שיקול דעת משפטי, תהא בידי הנציב. קיימת חשיבות עליונה להבטחת עצמאותו המלאה של הנציב, בדומה למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור על שופטים. אי-תלות כאמור היא תנאי לעבודת ביקורת על פי החוק, פוגעת בעצמאות הנציב ומעלה חשש לניגוד עניינים מהותי, ויש בכך כדי להחליש את מוסד בנוסף מוצע לבטל את הצורך באישורו של היועץ המשפטי לממשלה לבירור תלונה הנוגעת להליך תלוי ועומד לפני ערכאה, צורך הפוגע בעצמאות הנציב וכרוך בניגוד עניינים מובנה. ניסיון השנים מלמד כי