חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2025

כללי מוצע לערוך שורה של תיקוני חקיקה בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן - החוק), בשל הניסיון שנצבר מיישומו של החוק בתקופה שמיום חקיקתו ועד היום, כמפורט להלן. הצעת חוק דומה בעיקרה פורסמה בהצעות חוק הממשלה 1506, מיום כ"ט בשבט התשפ"ב (31 בינואר 2022), והיא מתפרסמת כעת בשנית, בשינויים מסוימים. סעיף 1 מאז חקיקת החוק אושרו גופים רבים כגופים מפעילים שבהם מבוצעת התנדבות המשרתים בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית בפועל, בהתאם להוראות החוק. הגופים המפעילים כיום הם עמותות או מוסדות ציבוריים אחרים שקיבלו את אישור המנהל לשמש כגופים מפעילים, לפי סעיף 63 לחוק. בעקבות הבקשות שהוגשו לשמש כגוף מפעיל התגבשה ההבנה שיש עוד גופים שאינם נכנסים להגדרות החוק כיום, וכי נכון לאפשר את השירות במסגרתם. לפיכך, מוצע לתקן את ההגדרה "רשות ציבורית" בחוק, כך שיתאפשר גם לתאגידים שהוקמו בחוק ושפעילותם באחד התחומים המנויים בסעיף 65(א)(1) לחוק, להיכלל בה, ובכך לקבל אישור כגוף מפעיל. כמו כן מוצע, כפי שיוסבר בהמשך בדברי ההסבר לסעיף 5 להצעת החוק, לקבוע כי "מוסדות לאומיים" יוכלו לקבל אישור כגוף מפעיל, ועל כן מוצע להוסיף הגדרה של "מוסדות לאומיים" הכוללת את הגופים האלה: הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל, והקרן הקיימת לישראל. סעיף 2 לפי סעיף 3(א)(3) לחוק, רשאי להתנדב בשירות הלאומי או בהתנדבות קהילתית (להלן - השירות) אזרח ישראל או תושב קבע שהוא בטווח הגילים שבין 18 ל־24, ואם הוא למד במוסד לחינוך מיוחד יוכל להתנדב עד גיל 27. ואולם יש אנשים המתמודדים עם מחלות נפש שלא למדו במוסדות לחינוך מיוחד, ולכן היום יכולים להתנדב עד גיל 24 בלבד. לרוב, מחלות הנפש מתפתחות, משתנות ולפעמים עוד לא מאובחנות עד גיל 24, ולכן טווח הגילים הנזכר הוא קריטי בסוג מחלות זה ובהתמודדות איתן, ולפעמים המתמודד עדיין אינו בשל להתנדב בתקופה זו במסגרת השירות. על כן מוצע להעלות את גיל הזכאות להתנדבות בשירות לגיל 27 לכלל מתמודדי הנפש, בדומה לבוגרי מוסדות לחינוך מיוחד, ובכך לתת להם הזדמנות שווה כמו לשאר האזרחים להתנדב לשירות הלאומי או להתנדבות קהילתית. סעיף 3 סעיף 7 לחוק קובע את תקופת השירות והיקפו, וכן קובע, בין השאר, כי תקופת השירות של מתנדב תהיה רצופה. סעיף קטן (ב) קובע כי יראו רציפות בשירות אף אם חלה בו הפסקה לתקופה שאינה עולה על חודש, ואם היא עולה על חודש ואינה עולה על חודשיים - קיבלה את אישור המנהל הכללי של הרשות לשירות אזרחי (להלן - המנהל); לגבי הפסקה לתקופה העולה על חודשיים - אם אישר זאת המנהל, במקרים מיוחדים, לגבי מתנדב שהוא אדם עם מוגבלות או צעיר בסיכון. נוסף על כך נקבע בסעיף קטן (ג) לסעיף האמור כי על מתנדב לשרת 40 שעות שבועיות בממוצע במשך תקופת השירות. לפי סעיף 7(ד) המנהל רשאי לאשר מכסת שעות שונה ומופחתת במקרים מסוימים. בעקבות ריבוי המקרים שבהם נדרש המנהל לתת את אישורו, מוצע לאפשר למנהל להסמיך עובדים נוספים לבצע את הפעולות בעניין רציפות השירות ובעניין מכסת השעות המופחתת, ובכך לייעל את תפקוד הרשות לשירות אזרחי (להלן - הרשות). מוצע גם להוסיף בסעיף 7 עוד שני מקרים החורגים מההוראה בעניין הרציפות: (1)  יש התנדבויות הדורשות הכשרה לשירות. על פי סעיפים 13 ו־14 לחוק, הכשרות אלה נחשבות חלק מתקופת השירות. עם זאת, לעיתים ההכשרה מתבצעת לפני תחילת השירות בפועל ושלא בצמוד לה. מכיוון שההכשרה עצמה כבר נחשבת לחלק מהשירות, נוצרת בעיה מול ההוראה בעניין רציפות השירות. עקב זאת מוצע להוסיף את סעיף קטן (ב1) ולהחריג מהוראת הרציפות מקרים שבהם מתנדב עובר הכשרה לפי סעיפים 13 ו־14 לפני תחילת השירות בפועל, ולקבוע כי לא יראו את התקופה שבין סיום ההכשרה כאמור לבין תחילת השירות בפועל כמפסיקה את רציפות השירות. יובהר כי תקופה זו לא תימנה כחלק מתקופת השירות, בדומה לשאר ההפסקות המנויות בסעיף קטן (ב). (2)  במהלך הלחימה במסגרת'חרבות ברזל' היו מקרים של מתנדבים שהפסיקו את שירותם בשל נסיבות שקשורות למצב החירום, כמו מתנדבים שפונו מבתיהם, מתנדבים שחוו טראומה אישית או משפחתית וכדומה. כיום הוראות החוק לא מאפשרות מתן הפסקה ארוכה בשירות תוך שמירת ימי השירות שנעשו עד ההפסקה. על כן מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) ולקבוע כי לא יראו במקרים שבהם הופסק השירות לתקופה של שנה לכל היותר, בתקופה שבה עומדת בתוקף החלטה על שעת חירום כמשמעותה בסעיף 20, כהפסקה ברציפות השירות, וזאת רק במקרים שבהם ההפסקה לתקופה כאמור נדרשת בשל הנסיבות המיוחדות הקשורות לשעת החירום ואישור לגביה ניתן בידי המנהל. סעיף 4 סעיפים 13 ו־14 לחוק קובעים הוראות לעניין ההכשרות הנדרשות והאפשריות במסגרת השירות. סעיף 13 קובע הוראות לעניין ההכשרה הכללית שצריך לעבור משרת לצורך השירות, וסעיף 14 - לעניין ההכשרה המיוחדת שצריך לתת גוף מפעיל למשרתים שנמצאים בתפקיד שדורש הכשרה מיוחדת (כמו חובש במגן דוד אדום, משרת בכבאות והצלה לישראל ועוד). במטרה לעודד השתלבות בעולם התעסוקה לאחר השירות של מתנדבים מאוכלוסיות בעלות שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה, מוצע להוסיף לחוק את סעיף 14א, כך שיאפשר למתנדבים אלה לעבור הכשרות תעסוקתיות שמיועדות לקידום שילוב מקצועי בתעסוקה לאחר השירות או בלימודים להשלמת השכלה, גם שלא בתחום השירות של המתנדב. מתוך רצון לעודד התנדבות לשנה נוספת, מוצע לאפשר הכשרה כאמור גם למתנדבים המצויים בשנה השנייה לשירותם. ההכשרות יאושרו על פי כללים שיקבע המנהל כדי לוודא כי ההכשרות האמורות ייעשו בתנאים שלא יפגעו בשירותו של המתנדב; כמו כן, מוצע לקבוע כי כללים הנוגעים לתוכני ההכשרות, משכן והמוסדות שבהם תיערך ההכשרה ייקבעו בהסכמת המנהל הכללי של משרד העבודה או נציגו, שהוא המשרד בעל המומחיות באשר לצורכי שוק התעסוקה ואפשרויות ההכשרה המקצועית. הכללים יפורסמו בקובץ התקנות שברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות. סעיף 5 סעיף 63 לחוק קובע מי רשאי להגיש בקשה לאישור לשמש גוף מפעיל וכן מסדיר את הליך קבלת האישור. בהתאם לסעיף קטן (א)(2) בסעיף האמור, על עמותה או חברה לתועלת הציבור המעוניינת לשמש גוף מפעיל להגיש כמה מסמכים לרשות. בעקבות חוסר בהירות בהוראות החוק מוצע לתקן את סעיף קטן זה ולהבהיר שהגשת אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אינה מייתרת את הצורך בהגשת אישור בדבר ניהול תקין מרשם העמותות או רשם ההקדשות. כמו כן מוצע לקבוע כי המוסדות הלאומיים יוכלו לשמש גופים מפעילים, במסלול של גופים שאינם רשויות ציבוריות ובהתאם להוראות סעיף 65 לחוק. סעיף 6 החוק מבחין בין מתן אישור גוף מפעיל לרשות ציבורית, המוסדר בסעיף 64 לחוק, לבין מתן אישור גוף מפעיל לגוף שאינו רשות ציבורית, המוסדר בסעיף 65 לחוק. אישור של גוף שאינו רשות ציבורית מוגבל לעיסוקים, לתחומי הפעילות ולתיאורי הפעילות שמפורטים בחוק ובתקנות, ואילו אישור רשות ציבורית אינו מוגבל בדין לתחומים ולפעילויות מסוימים. חלוקה זו יוצרת מצב שבבתי החולים הממשלתיים, שנכנסים תחת ההגדרה "רשות ציבורית", ניתן לשרת במגוון רחב של פעילויות, ואילו בתי החולים שאינם ממשלתיים מוגבלים במגוון הפעילויות שניתן לשרת בהן לפי סעיף 65 לחוק. כדי לבטל את ההבדל בין בתי־החולים השונים מוצע לקבוע כי אישור בתי החולים שאינם ממשלתיים ושמתקיים בהם האמור בסעיף 63(א)(2) או (3), יהיה דרך סעיף 64 לחוק שמסדיר את מתן אישור המפעיל לרשויות הציבוריות. סעיף 7 בהמשך לתיקון המוצע לסעיף 64 לחוק, מוצע לתקן את סעיף 65 לחוק שעוסק במתן אישור גוף מפעיל למי שאינו רשות ציבורית ולהבהיר כי בתי החולים הממשלתיים מוחרגים מדרך הבדיקה של גופים כאמור. כמו כן, סעיף 65(א)(1) לחוק מפרט שני סוגים של עיסוקים: התנדבות שנועדה לספק טיפול ישיר או שירות ישיר לאנשים מסוימים והתנדבות שעניינה שיפור איכות החיים או הבטיחות של כלל האוכלוסייה. במסגרת עיסוקים אלה מונה הסעיף רשימה של שמונה תחומים שבהם ניתן לשרת בגופים שאינם רשויות ציבוריות: חינוך, בריאות, רווחה, קליטת עלייה ועידודה, תרבות, הגנת הסביבה וטיפול בבעלי חיים, בטיחות בדרכים וביטחון הפנים. בעקבות בחינה שנעשתה להוספת תפקידים נוספים, מוצע להוסיף שני תחומי שירות נוספים: (1)  טכנולוגיה שעניינה תוכנת מחשב וחומרת מחשב. התחום המדובר יתאפשר רק בתחומים שכבר קיימים בחוק, שנמנו לעיל, ובכפוף למגבלת העיסוק החלה על כל תחום. כדי להבטיח את הערך הציבורי, לטובת כלל האוכלוסייה בישראל, של תוצרים שפותחו על ידי המתנדבים, מוצע גם להבהיר שבעל הזכויות בתוכנה או בחומרה יאפשר לכל אזרח ישראל או תושב ישראל שימוש בלא תשלום בהן; (2)  נוסף על האמור, בעקבות הלחימה במסגרת'חרבות ברזל', עלה והתחדד הצורך בסיוע של מתנדבי השירות גם בתחום החקלאות, ועל כן מוצע לתקן את סעיף 65 לחוק ולהוסיף בו את התחום האמור. יצוין כי השירות בתחומים שיתווספו יכלול את סוגי הפעילויות שייקבעו בתקנות מכוח סעיף 65(א)(1) לחוק. סעיף 8 סעיף 71 לחוק קובע כי רשות ציבורית רשאית  לממן בעבור גוף מפעיל תקן להפעלת מתנדב. כדי לממן תקנים כאלה על הרשות לקבוע מבחנים שוויוניים שהכללים לגביהם מפורטים בסעיף. סעיף 71(ז) לחוק קובע שמימון של תקנים המיועדים להפעלת מתנדבים שהם אנשים עם מוגבלות או צעירים בסיכון, אינו כפוף לקביעת מבחנים כאמור. הסיבה לכך היא שיש קושי במציאת גופים מפעילים לאוכלוסיות אלה כך שהמבחנים אינם נדרשים. מוצע להוסיף לסעיף זה אוכלוסיות נוספות שמימון תקנים בעבורם יהיה פטור מקביעת מבחנים. האוכלוסיות הן: מתנדבים שהם עולים חדשים, מתנדבים מחו"ל שבאים להתנדב בארץ שאינם עולים חדשים ומתנדבים בני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית. סעיף 9 סעיף 112 לחוק קובע הוראות מעבר לגבי כמה סוגיות עם כניסתו של החוק לתוקף. סעיף קטן (ד)(1) קובע, בין השאר, שגוף מוכר, כהגדרתו בחוק, שקיבל הכרה כגוף מוכר ערב יום התחילה של החוק לפי התקנות שהסדירו את ההכרה לפני חקיקת החוק, יראו אותו כגוף שהוכר לפי סעיף 48 לחוק, בתקופה שמיום התחילה עד יום ז' באלול התשפ"ה (31 אוגוסט 2025). ההליך של ההכרה המפורט בסעיף 48 לחוק הוא הליך מורכב, ותנאי מקדים להליך זה הוא קבלת החלטה לגבי המספר המרבי של הגופים המוכרים, במסגרת תוכנית הפיתוח הרב־שנתית בהתאם לסעיף 25 לחוק. החלטה זו טרם התקבלה. הרשות מצויה בעיצומו של תהליך בחינה, בין השאר של מספר הגופים המוכרים הנדרש ושל תהליך ההכרה העתידי של אותם גופים. לנוכח מורכבות הבחינה, בחינת הרשות התארכה ונדרש זמן נוסף להגיע למסקנות בדבר אופן ניהול התחרות בין הגופים הקיימים. לצורך כך נדרשת הארכה של תוקף ההכרות הקיימות. בשל כל האמור לעיל וכדי לסיים את הליך ההכרה בהתאם לחוק, מוצע להאריך את הוראת המעבר של ההכרות הנוכחיות בשנתיים נוספות, כך שההכרות יהיו בתוקף עד יום כ"ב באב התשפ"ז (31 באוגוסט 2027).