הצעת חוק חקירה והעמדה לדין של פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם, התשפ"ה-2025

מכוח הדין הבין-לאומי בעניין העברת סיוע הומניטארי לרצועת עזה. מגמה זאת הגיעה לשיאה בחודש נובמבר 2024, עת הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד ראש הממשלה ונגד שר הביטחון דאז בשל חשדות לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, ובראשם שימוש בהרעבה ככלי מלחמה. ״מדינת ישראל מחויבת לערכי היסוד של המשפט הבין-לאומי״, לדבריו של היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2021. אולם, מאז פרוץ המלחמה הולכות ונאספות חשדות ועדויות להפרות דיני המלחמה והחוק הבינלאומי על ידי מדינת ישראל, תוך שהדבר מביא למציאות הומניטארית בלתי אנושית ברצועת עזה. כך למשל, ארגון הבריאות העולמי ציין כי ״תקיפות אוויריות ומחסור באספקה רפואית, מזון, מים ודלק איינו למעשה את מערכת הבריאות חסרת המשאבים בעזה״)תרגום(וארגון הצלב האדום ציין כי ״תושבי עזה מתמודדים עם מאבק יומיומי כדי לשרוד את סכנות הלחימה, עקירות בלתי פוסקות וסובלים מהשלכות של מניעת סיוע הומניטארי דחוף״)תרגום(, תוך הדגשה כי ישראל אינה עומדת בחובותיה