הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון - הגבלת אחריות רשות מקומית למקום שאינו מוכרז לרחצה), התשפ"ה-2025

בחוק מה אחריות המדינה או הרשות המקומית למקומות רחצה אלה. הטביעות למוות בחופי הים מתרחשים בחופים הבלתי מוסדרים. שירותי הצלה. פיצוי נזיקי למשפחתו של טובע למוות עשוי להגיע למיליוני שקלים למקרה. לרבות עלויות ניקיון ותברואה, טיפול במטרדים, פיקוח ואכיפה, ביטוח וכיוצא באלה, והשתתפות ביטוח לאומית לאותם אזרחים שבחרו לטבול בים בהעדר שירותי הצלה. יידרש האזרח לשאת באחריות להחלטתו שלא לרחוץ במקום מוכרז. קובע התיקון כי אין בפעולות ניקיון ואכיפה כדי לגרוע מהקביעה, כי רשות שעמדה בדרישת השילוט כדי לגרוע מחובות אלה. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ה בתמוז התשפ"ה)2025.07.21(חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד–1964, מסמיך את שר הפנים להכריז על מקומות אסורים לרחצה, ועל מקומות מוכרזים לרחצה. כל יתר רצועת מקומות הרחצה של מדינת ישראל – בים התיכון, בכנרת, בים המלח ובים סוף, אינם מוסדרים בחוק)להלן – מקומות רחצה בלתי מוסדרים(ולא נקבע בשל מיעוט המקומות המוכרזים לרחצה, ובשל הגידול באוכלוסיית המדינה, הפכו בשנים האחרונות מקומות הרחצה הבלתי מוסדרים למקומות רחצה מבוקשים ועמוסים במבקרים, כאשר רבים מן המבקרים גם נכנסים לים. נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלמדים כי רוב גורף של מקרי לנוכח מציאות זו, התרבו התביעות המוגשות לבתי המשפט בגין מקרי טביעה במקומות רחצה בלתי מוסדרים, ובתי המשפט מטילים על הרשות המקומית את האחריות למקרי טביעה אלה, גם אם הקרקע אינה בבעלות הרשות המקומית או שהמתרחץ בחר במודע שלא להגיע למקום הרחצה המוכרז בו קיימים על אף שחופי הרחצה הם נכס לאומי ומשאב השייך לציבור בכללותו, הרי שבפועל הרשויות המקומיות הן אלה שמממנות מתקציבן את מרבית עלויות הטיפול במקומות הרחצה הבלתי מוסדרים, המדינה במימון עלויות אלה – חרף היותה בעלת המקרקעין במקומות רחצה אלה – היא זניחה. מכאן, שכספי הרשות המקומית, שצריכים להיות מנוצלים לשירות מוניציפלי, משמשים הלכה למעשה כפוליסת התיקון המוצע נועד להסדיר את המצב וקובע, כי על הרשות המקומית להציב שלטי אזהרה לציבור, על מנת שיידע כי במקום הרחצה הבלתי מוסדר לא מסופקים שירותים, לרבות שירותי הצלה, ומנגד עליה לפרסם לציבור את מיקומם של המקומות המוכרזים לרחצה. רשות שתעמוד בדרישות אלה, לא תישא באחריות נזיקית למקרי נזיקין שיתרחשו במקום רחצה בלתי מוסדר ובמקומות רחצה אסורים, ובכך בנוסף, על מנת שלא להטיל אחריות יתרה על רשויות מקומיות שמנסות להתמודד עם האתגר שמציבים מקומות הרחצה הבלתי מוסדרים באמצעות סיורי פיקוח, הפעלת מצלמות אבטחה וכיוצא באלה, ומכיוון שהרשויות המקומיות נדרשות כיום לנקות את חופי הים גם אם אינם מוכרזים לרחצה, והפרסום לציבור כמפורט מעלה – לא תישא באחריות נזיקית למקרי נזיקין במקום הרחצה הבלתי מוסדר. להשלמת התמונה יצוין כי חובות הרשות המקומית ביחס למקומות מוכרזים לרחצה מעוגנות בצו הסדרת מקומות רחצה)סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים(, התשע"ו–2016, ואין בתיקון המוצע